הכנסת השמונה עשרה                         נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' ‎13
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שלישי, ט' בחשוון התש"ע (‎27 באוקטובר ‎2009), שעה ‎11:30



סדר היום:
תפיסות סמים של משטרת ישראל במהלך שנת ‎2009



נכחו:

חברי הוועדה:
מוחמד ברכה - היו"ר
חמד עמאר

מוזמנים:
איתן גורני, סמנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול
נצ"מ אבי נוימן, מפקד ימ"ר מרכז, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ אלי אסייג, ראש מפלג מודיעין, ימ"ר מרכז, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק אורית נחמני, ראש חוליית מחקר סמים, המשרד לביטחון פנים
זאב ציגלברג, ממונה מטה סמים ארצי, המכס
גלעד נתן


מנהלת הוועדה:
בת-שבע פנחסוב

רשמה וערכה:
אהובה שרון - חבר המתרגמים בע"מ

תפיסות סמים של משטרת ישראל במהלך שנת ‎2009





היו"ר מוחמד ברכה:

ברוכים הבאים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים ואלכוהול שמוקדשת לתפיסות סמים של משטרת ישראל במהלך שנת ‎2009.

הרעיון לקיים את הישיבה הזאת ולדון בנושא הזה הוא דווקא בגלל הצלחות המשטרה. כמובן ההצלחות נמדדות במה שרואים ולא במה שלא רואים כי מה שלא רואים, אנחנו לא יכולים לדעת. בכל זאת, אני חושב שיש מקום בראשית הישיבה לברך את המשטרה על זרועותיה על כך שרשמה הישג חשוב בתקופה האחרונה ואפשר לומר שגם בשנים האחרונות. הממוצע של התפיסות הוא הרבה יותר גדול מאשר היה קודם לכן, אבל נציגי המשטרה הם אלה שאמורים לתת את האינפורמציה. זה כשלעצמו דבר חשוב וזה אומר לחסוך מהחברה בישראל את הנגע הזה שמחלחל בכל פינה.

תמיד נשאלת השאלה כמה נתפס לעומת מה שאנחנו לא מכירים, כמה שלא נתפס, ואנחנו לא יודעים כמה זה, והאם הגידול במספר התפיסות הוא ביטוי של יעילות אבל גם של פעילות ענפה יותר של המבריחים ושל סוחרי הסמים. זאת שאלה שאני חושב שאמורה לעמוד על סדר יומה של הוועדה.

אנחנו כאן כדי קודם כל לברך ולומר כל הכבוד ויישר כוח. במהלך השבועות הקרובים אנחנו כוועדה כנראה נצא לסיור בגבול מצרים - כי אני מבין ששם בעיית התיאום היא יותר קשה מאשר בגבול עם ירדן - וננסה לעמוד על הדברים. אחר כך נחזור לכאן ונראה איך לפעול בתחומים השונים, גם ברמה הפרלמנטרית אבל בעיקר ברמת השטח וברמת העשייה האמיתית שמתקיימת בשטח.

אני מברך את הנוכחים ואני מעביר את רשות הדיבור לניצב-משנה אבי נוימן, ראש ימ"ר מרכז.

אבי נוימן:

שלום לכולם. אני נמצא כאן יחד עם אלי אסייג, ראש מפלג מודיעין אצלנו בימ"ר. אני אתייחס בכמה מלים לדבריך היושב-ראש. הפרשיה שאנחנו ניהלנו בתקופה האחרונה במשך כמעט שנתיים שנקראת כוכב הצפון, מה שמאפיין אותה זה שנתפסו בפנמה מעל מאה קילוגרם קוקאין, ‎108 קילו קוקאין, שהיו מיועדים להגיע לארץ. הדבר הנוסף שמאפיין אותה זה שבמהלך השבועיים שעברו הוגשו ‎16 כתבי אישום נגד בכירי העבריינים במדינה ומסתבר עוד פעם שמי שעומד מאחורי היבוא הגדול במדינת ישראל, אלה לאו דווקא הבלדרים שנתפסים כשהם מביאים קילו ג'ראס מהודו או משהו מגבול לבנון אלא באמת הארגונים הגדולים. מי שנעצר במקרה הזה היו עבריינים מהארגון של מולנר, מהארגון של הקראג'ות ועבריינים מאוד בכירים. מאה קילוגרם זה הרבה וכמו שאמרת, זה נתפס. אין ספק שהרבה יותר מ-‎100 קילוגרם לא נתפסו כי מי שמשתמש בסמים משתמש וממשיך להשתמש.

כדי לסבר לכם את האוזן, עוד נתון אחד שנודע לנו מהפרשיה. ארגוני הפשיעה שהיו אמורים להשקיע ביבוא הזה, והשקיעו ביבוא הזה, כל מי שהשקיע קילו ביבוא, השקיע ‎6,000 דולר והוא היה אמור לקבל ‎100 אלף דולר. כלומר, זה הנתון המרכזי. אתה משלם ‎6,000 דולר ואחרי כמה חודשים אתה מקבל ‎100 אלף דולר, אם אתה משקיע ‎12 אלף דולר, אתה מקבל ‎200 אלף דולר, ואלה הן המכפלות. יש שם כאלה שהשקיעו גם ‎35 אלף דולר, ואתה יכול להכפיל ולראות מה הסכום שהם מקבלים. ההיקפים הכספיים כאן ברורים. העבריינים הבכירים שעומדים כאן לדין, אין להם כמעט מגע עם הסם, אין להם קשר ישיר עם הסם ולכן העבודה של מפלג המודיעין כללה האזנות סתר וכל מיני אופרציות לאורך שנתיים ואכן הם מאוד הופתעו כשהם נעצרו וכאשר הסם נתפס. הם לא הבינו איך בכלל הגענו אליהם.

אני חייב לומר שזאת תפיסה חריגה. זה לא משהו שקורה לנו הרבה. כמו שאמרת בפתיח, יותר נכנס מאשר נתפס ושאלת השאלות היא איך תופסים יותר כי אין ספק שבעיית הסמים, בעיית האלכוהול, שזה נושא הדיון, אלה בעיות קשות של החברה שלנו.

היו"ר מוחמד ברכה:

יש לכם אינדיקציות מהשנים האחרונות איך זה מתפתח והאם היה גידול בתפיסות? אתם בטח יכולים להעריך כמה יש בשוק, לפי השימוש.

אבי נוימן:

אני אעביר את רשות הדיבור לאלי אסייג שיתייחס באופן כללי. הוא גם יאמר מילה על המעבדות שפתחנו לאחרונה בבית שמש כאשר עוברים לגידול ביתי וייתן נתונים כלליים

אלי אסייג:

בוקר טוב לכולם. ברשותך, אני אתן סקירה קצרה על הפרשיה ולאחר מכן אני אדבר באופן כללי על תופעת הסמים וכמובן אם יהיו שאלות, אני אשמח לענות.

פרשיית כוכב הצפון התחילה ב-‎2007 אז קיבלנו מספר מידעים מודיעיניים לגבי בחור יהודי עם אזרחות צרפתית בשם מישל בן-סימון שמגיע לארץ פעם-פעמים בשנה ובכל הגעה שלו לארץ, הוא מחדיר ‎100 קילו קוקאין.

חמד עמאר:

הוא בעצמו?

אלי אסייג:

הוא דואג לאופרציה. לא פיזית כי ‎100 קילוגרם להחדיר, זה סיפור. זה מוסלק. אני אסביר ואתה תבין איך זה עובד. האופרציה כאן מתוכננת כאשר הם ירדו לפרטים הכי קטנים. זאת אומרת, יבוא שלו, זאת כניסה בטוחה של מאה אחוזים.

כמו שאמרתי, התחלנו במידע המודיעיני ועיבדנו אותו. אני לא אפרט בפרטים. לאחר שאנחנו מעבדים - ובאמת מתמקדים בבחור - הוא לא נתין ישראלי, אנחנו לא יודעים לומר עליו שום דבר למרות שכמובן בדיעבד אנחנו יודעים לומר שיש לו בת זוג ויש להם ילד משותף והיא גרה בקרוואנים בבת-ים והיא הייתה שותפה לו ביבוא סמים בשנת ‎1980 ומאז כנראה הם בנו תשתית והתפתחו מבלדר פשוט למפעל גדול שמייבא סמים לארץ.

חשוב לציין שבפרשיה הזאת היו שותפים לא רק ימ"ר מרכז, אלא מטה הסיגנט, כל מיני טכנולוגיות חדישות שמשטרת ישראל רכשה, הנציגים בחוץ לארץ שמשרתים את המשטרה, יחידה חדשה שנבנתה במחוז מרכז בשם ‎747 והיא מטפלת בכל הנושא של יוצאים ונכנסים לארץ, המכס שנתן סיוע חזק ויושב כאן חברי זאב שאנשיו נתנו סיוע לאורך כל הפרשיה, ליוו אותנו ונתנו לנו מודיעין משלהם, יכולות שלנו אין ולהם יש, וכמובן בגלל שזיהינו פוטנציאל של עבריינים בכירים, גם ליווינו את כל הנושא של החילוט מלכתחילה.

מבחינת המדינות. הבחור הזה הסתובב עם תיעוד מזויף בשם פ"ב, נכנס לארץ ויצא, הסתובב בכל העולם. אני פותח סוגריים ואומר שהבחור דרוש למשטרת צרפת מזה שנים רבות בגין תיק שוד בנסיבות מחמירות, היא מחפשת אותו אבל לא הגיעה אליו. כמובן שעדכנו את הפרטים וחיברנו בין הדמות השאולה לבין הפרטים האמיתיים של האדם. הוא הסתובב בסלובניה, בצרפת, בספרד וכמובן בפנמה.

אני מנסה להתמקד פחות או יותר בשנתיים האחרונות. אני מחלק את הפרשיה לעבודה המבצעית ולעבודה חקירתית.

מבחינה מבצעית, אנחנו סימנו שבעה אנשים שהם ניהלו את כל האופרציה. מדובר בקבוצה מאוד מצומצמת וסגורה שכל אחד עשה את החלק שלו, ואני אפרט בהמשך, ואף אחד לא ידע על השני. היה מידור גם בתוך הארגון הזה. אנחנו קראנו להם מטה היבוא. אלה שבעה אנשים בראשם עמד מישל בן-סימון.

היה לו עוזר בשם מ"א שעד היום אנחנו לא יודעים מיהו. זה בחור מאלג'יר שגם הוא מסתובב עם תיעוד מזויף על שם ג'קוב שוורץ עם דרכון סלובני אבל בסלובניה אין דמות כזאת.

כמובן אותה גברת, הקמב"צית, בת זוגתו, חגית,ש יושבת בבת-ים.

היה להם בנק שטיפל בכל נושא הכספים וישב בבורסה כאשר דרך הבורסה הוא הצליח להעביר כספים לכל העולם ולקבל מכל נקודה בעולם את הכסף. בכל עסקת סמים היו מגיעים לבחור הזה שנקרא צ"ב, נותנים שם את הכסף, עשרות ומאות אלפי דולרים, והוא היה דואג להעביר את הכסף לכל נקודה בעולם.

היה בחור לכאורה נורמטיבי מהוד השרון בשם ר"ש אותו היו מכנים המהנדס כי היו לו יכולות. הוא לא מהנדס על פי האקדמיה אבל ביכולות שלו היו לו יכולות טכנולוגיות מאוד טובות ואת הכינוי הזה שלו שמענו גם בהאזנות.

היו עוד שני בחורים מקומיים פנמיים שהם היו מטפלים בכל הנושא של ההסלקה.

זה מתחיל בזה שבחודש אפריל מ"א, השותף של מישל בן-סימון, הגיע לפנמה, שם הוא מתחיל לבנות את התשתית והוא שוכר מחסנים. לאחר מכן מגיע מישל, מתחבר לכל סוחרי הסמים בדרום אמריקה - קולומביאנים, קוסטה-ריקה, כל מי שצריך - ולאחר מכן מגיע אדון ר"ש, המהנדס. לפני שהוא מגיע, הוא שולח שבעה קרטונים של פלחים בגודל ‎30 על ‎30 שהם שימשו לצורך סיכוך החומר במעברים. אם החומר יעבור רנטגן או כל אופציה אחרת, לא יראו אותו כי זה מסתיר אותו.

לאחר שהוא שולח והעוזר של מישל בן-סימון מקבל את זה, הוא גם מגיע והוא מתחיל לפעול. הם רוכשים סמים. תקופה ארוכה הם נמצאים שם ואנחנו מלווים אותם בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה הפנמית. צוות מיוחד שלהם עובד עם הנציג שלנו בזמן אמת. שלחנו לשם שליחים מהיחידה שישבו ותיאמו את כל הנושא המבצעי. בשלב מסוים, אחרי שהם סיימו, הסליקו, ניקו את המחסן, הם עוברים למחסן סטרילי. מכיוון שיש תופעה שגונבים אחד מהשני סמים וגם מכיוון שהם חששו מהמשטרה המקומית, כל פעם שהם היו מסיימים איזושהי פעולה של הסלקה, הם היו שוכרים מחסן ליד, מנקים את המחסן וכך היו מרגיעים את השטח. את החומר הם הסליקו בתוך שנאים. בנו מעין ריבועים בתוכם היה החומר. כל הסלקה כזאת הכילה ‎600 גרם והם הכניסו את זה לתוך רמקולים יפים שאם אתה מחבר את הרמקולים למערכת סטריאו, הם עובדים. זה עבר תו תקן עולמי, הכל כשר והחברה אמיתית והכל אמיתי.

בשלב מסוים הם עוזבים את המקום לאחר שסיימו את העבודה. אנחנו נמצאים באזור חודש אוגוסט השנה. אנחנו מקבלים אינדיקציה מהפנמים שיש כוונה של כנופיה שהשתלטה שם על האזור לגנוב את החומר. עשינו הערכת מצב והחלטנו לבצע מעצרים. אנחנו מבצעים מעצרים של שני הפנמים במקום, תופסים את החומר, ‎108 קילוגרם של קוקאין נקי באיכות גבוהה.

מה שחשוב לומר, בהמשך למה שאתה אמרת ומה שאמר מפקד היחידה, שזה אמנם ‎108 קילוגרם שזאת כמות יפה וגדולה, אבל חשוב לציין שסגרנו כאן צינור מאוד משמעותי של סמים לארץ ולעולם. הכי קל למדוד אותנו בכמות של סמים, אבל לא פחות חשוב למדוד אותנו בזה שסגרנו צינור של הברחת סמים לארץ.

נתפסו שם הסמים והם מקבלים אינדיקציה בכל העולם, כאשר חלקם באירופה. המהנדס נמצא בארץ ואנחנו כבר רואים ניסיון להבריח אותו. הם זיהו אותו כחוליה חלשה. הם היו אלה שזיהו אותו כחוליה חלשה - גם אנחנו זיהינו אותו כחוליה חלשה - והם עשו מאמצים כאשר ארגנו לו במיידי דרכון מזויף. תוך כדי - וזה לא קשור לפרשה - עלינו על מעבדת זיוף דרכונים ברמה בינלאומית - ואני עוד לא ראיתי דבר כזה וכבר ראיתי כמה מעבדות - עם מכונות, עם מדפסת מיוחדת, עם מכונות צילום מיוחדות, עם כמות אדירה של המחאות, של תעודות זהות ודרכונים מזויפים. זה לא כל כך קשור לפרשיה.

אנחנו מבצעים מעצר ראשוני של הקמב"צית, של המהנדס ושל אדם, ס"ק, שהוא המתווך, שלימים הוא עד המדינה שלנו. עד המדינה פותח לנו סיפור.

אבי נוימן:

על הפרטים יש צו איסור פרסום ואני רואה שיש כאן הקלטה.

היו"ר מוחמד ברכה:

יש הקלטה לצורך הפרוטוקול, שזה פנימי. אני מבקש שייקחו בחשבון את ההערות של המשטרה כי אנחנו לא רוצים לפגוע לא בתפיסות ולא בשיטות העבודה.

אלי אסייג:

אם אפשר למחוק את השם שאמרתי, זה מעולה.

אותו אדם מסר על עשר אופרציות של יבוא סמים עם בכירי העבריינים בארץ כאשר חלקם נמצאים בחוץ לארץ בבריחה וחלקם כאן בארץ בבריחה מתיקים אחרים ולא מהתיק הזה. הצלחנו לעצור את כל האנשים שתכננו לעצור בהתחלה. מדובר ב-‎16 אנשים שנעצרו.

היו"ר מוחמד ברכה:

הערה לפרוטוקול. הדברים הרי מתפרסמים. כל השמות יופיעו בראשי תיבות ולא שמות מלאים. הכל.

אלי אסייג:

אני מדבר על עשר אופרציות בכמויות של ‎200 קילוגרם חשיש, עשרות קילוגרמים של חומר מסוג אייס, קוקאין, כל הסוגים ובכל העולם מאירופה למזרח, ואפילו יצוא של סמים מישראל למזרח הרחוק ומישראל לארצות הברית.

היו"ר מוחמד ברכה:

יצוא מישראל?

אלי אסייג:

כן. זה לא קורה הרבה ובצדק אתה מתפלא. אני לא נתקלתי בהרבה תופעות כאלה שמייצאים סמים מהארץ. כלומר, מביאים אותם לארץ, מסליקים אותם ומוציאים אותם. כנראה שזה רווחי במיוחד למזרח הרחוק. על הדרך הוא פתח לנו גם שני מקרי רצח משולש, ניסיון לרצח ורצח בארץ. אלה תיקים ישנים משנת ‎2000. היום אנחנו עומדים עם ‎18 נאשמים נגדם הוגש כתב אישום והם במצב של עד החלטה אחרת.

זה בקצרה לגבי הפרשיה שניהלנו במשך שנתיים והיא הגיעה לסיומה לפני שלושה שבועות.

היו"ר מוחמד ברכה:

יש לי בינתיים שתי שאלות. בעקבות הדברים של ראש היחידה ודבריך שלך, האם ניתן למדוד את האפקטיביות של התפיסות על ידי בדיקת שוק הצריכה? זאת אומרת, האם אתם מרגישים שיש השפעה בשטח?

אלי אסייג:

כן, כמובן.

היו"ר מוחמד ברכה:

למשל, לא של מחסור אלא של עליית מחירים.

חמד עמאר:

יש ירידה בשוק? יש מחסור בשוק?

אלי אסייג:

כמובן. ברגע שהמחירים עולים, אתה מבין שיש מחסור. המחיר של הקוקאין, כמו שהסביר מפקד היחידה, הם שילמו עבורו ‎6,000 דולר וזה היה מדהים כי זה ‎6,000 דולר מול מאה אלף דולר כאשר היום זה מגיע ל-‎120 אלף דולר לקילו, שזה נחשב מחיר גבוה מדיי ואפילו גבוה מאוד. יש תקופות שהמחיר יורד ל-‎80 ואפילו ל-‎70. בטווח המחירים שאנחנו רואים היום, זה נמצא בפיק אפ הכי גבוה שאני מכיר. אנחנו יודעים את זה מהמקורות המודיעיניים שלנו שנותנים לנו אינדיקציה שכרגע המחירים מאוד גבוהים וזה מסביר את התפיסה שלנו. לא מזמן הייתה תפיסה בחוף, כך שמדובר ברצף של תפיסות. לפני שלושה חודשים תפסנו רשת שהכניסה סמים דרך ירדן כאשר גם כאן אנחנו רואים מכונה משומנת, אמנם לא בקנה המידה הזה של ‎100 קילוגרם אלא כל פעם שלושה קילוגרם.

היו"ר מוחמד ברכה:

לא במעברים הרשמיים.

אלי אסייג:

במקרה הזה זה במעברים הרשמיים. יירטנו את החומר בתחנת הביניים, בספרד. אני לא יכול לומר לך איך זה נעשה כי שם לא הייתה לנו שליטה. מבחינתנו לא הייתה לנו בעיה לעצור אותם באירופה. הוגשו כתבי אישום והיום יושבים עד תום הליכים ארבעה אנשים שהייתה להם רשת מאוד משומנת של יבוא סמים על ידי בלדרים.

אבי נוימן:

מה שחשוב בעניין הזה הוא שאני חושב שהתקדמנו לא רק אצלנו אלא גם בעולם. היום, כאשר אנחנו מדברים על העולם ככפר גלובלי, בנושא הסמים יש לזה ממש משמעות. היום המדינות משתפות פעולה בנושא הסמים.

היו"ר מוחמד ברכה:

זה בעקבות שיתוף הפעולה שלהם.

אבי נוימן:

כן.

היו"ר מוחמד ברכה:

זאת גם רשת בינלאומית.

אבי נוימן:

בדיוק. לפני עשרים שנים אני הייתי מטפל בתל-אביב, בחיפה, אבל לא היה קשר בין תל-אביב לחיפה, אבל לא כך המצב היום. לא מזמן היינו בכנס בינלאומי בצרפת בנושא סמים וישבנו שם עם מדינות שונות, כך שבנושא הסמים אנחנו עוזרים אחד לשני כי העולם מבין שאם לא נעבוד ביחד, יש לנו מישראל יבואנים, יש לנו יצואנים, יש לנו סוחרים וכנ"ל בעולם. אני חושב ששיתוף הפעולה הזה בכל העולם הוא חובה כי יש לסמים יש דרישה. עצרנו רשת אחת גדולה והמחירים עולים, אבל שלאף אחד לא יהיו אשליות, אנחנו לא מונעים את הכניסה של הסם למדינת ישראל. הרשת הנוספת שאנחנו לא תמיד יודעים עליה, כבר מתארגנת. זה כסף וזה כסף גדול וקל.

אין כאן זבנג וגמרנו, אין כאן מכה אחת גדולה שניתן ונגמור כי בזמן שאנחנו נותנים מכה אחת, יש את הזרועות האחרות שמתחילות לצאת. לכן זאת מלחמה יום יומית, מלחמה סיזיפית שצריך לתכנן אותה וצריך לעבוד עליה בלי הפסקה.

היו"ר מוחמד ברכה:

איך התפיסות האלה מתקשרות עם מה שהתפרסם לאחרונה סביב ארגוני הפשע הגדולים בישראל?

אבי נוימן:

עם זה התחלתי. אם ארגוני הפשע ואנשי הפשע באים ומצהירים בתקשורת דרך עורכי הדין שלהם שהם עסקים לגיטימיים ויש להם באמת עסקים חוקיים ולגיטימיים, והם לא מבינים מה המשטרה רוצה מהם כאשר היא עוצרת אותם מדי פעם, אז באה הפרשיה הזאת ומוכיחה.

היו"ר מוחמד ברכה:

יש חוטים שהובילו לכמה מהם?

אבי נוימן:

בוודאי. כמו שאמרתי, ארגון מולנר. נעצר כאן ראש הארגון מולנר שלימים גם שוחרר כי לא היו נגדו ראיות, אבל מספר שתיים שלו בארגון ומספר שלוש שלו בארגון - ג"ו ו-א"ל - שהם עבריינים די בכירים, בזמן שהוא בכלא הם מנהלים את הארגון והחלק שלהם כאן ביבוא הזה הוא מרכזי.

חמד עמאר:

האם יש השפעה על תפיסת ראשי הארגון ויש ירידה ביבוא של סמים? האם יש לכם אינדיקציה מאיפה עיקר החדרת הסמים לארץ? מאיזה מדינות, מאיזה יבשות, מאיזה נמלים, האם זה דרך נמלי ים או דרך שדה תעופה, האם זה באמצעות זריקה מעל הגדר כפי שהיה פעם מלבנון?

אבי נוימן:

אני חושב שאי אפשר למקד את זה.

חמד עמאר:

לא ניסיתם לעשות עבודה כדי שתדעו מהיכן מגיע עיקר יבוא הסמים?

היו"ר מוחמד ברכה:

נשמע את אורית ואחר כך ניכנס לדיון.

אורית נחמני:

יש לי תשובות לשאלות שנשאלו כאן.

היו"ר מוחמד ברכה:

חבר הכנסת עמאר, יש גם נייר שאחר כך תקבל אותו והוא עונה על חלק מהשאלות שלך.

חמד עמאר:

לא קיבלתי שום מסמך וגם לא פורסם באתר הוועדה.

בת-שבע פנחסוב:

זה היה מיועד ליושב-ראש הוועדה.

אורית נחמני:

אני אדבר באופן כללי על תפיסות סמים ועל פעילות המשטרה בכל מה שנוגע לעבירות הסמים.

אני רוצה דווקא להתחיל עם תוכנית עשרת הצעדים, תוכנית שיצאה בסוף שנת ‎2007-תחילת ‎2008. צוות בראשות ראש חטיבת המודיעין יצר את התוכנית הזאת ביחד עם הרשות למלחמה בסמים.

המוטו של התוכנית בעצם היה להחזיר את היוזמה בכל מה שקשור לפעילות בתחום הסמים עם כמה דגשים.

דבר ראשון, נקבע יעד ארגון שזה חשוב, יעד תלת-שנתי בתחום פתיחת תיקי יבוא וסחר בסמים, כאשר למעשה בתקופה הזאת היעד הוא להעלות ‎40 אחוזים בתיקי הסמים. אחר כך אני אציג לכם את הגרף ותראו איך זה נעשה.

דבר מאוד חשוב הוא פעילות יזומה נגד הברחת סמים דרך גבולות המדינה והמעברים. לטובת העניין הזה, קודם כל הקימו את יחידת מגן, יחידת מודיעין גבול נגב, תגברו את יחידת יגל בגבול לבנון ואותו הדבר לגבי יחידה ‎747 בנתב"ג, יחידה שהייתה קיימת אבל תגברו גם אותה לטובת עניין הברחות הסמים.

פיתוח פרשיות יבוא סמים בארץ ובחוץ לארץ. זה למעשה מה שהציג כאן ראש הימ"ר וראש מפלג המודיעין כדוגמה לפרשיית סמים. כל הנושא הזה של פרשיות יבוא שאנחנו חלק מהעניין, לסתום צינורות ולחסום קווי הברחה לישראל.

טיפול במרכזי סחר והפצת סמים, גם הנושא הזה מטופל. יש מרכזי סחר והפצה במדינת ישראל, יש מרכז ארצי אחד בלוד, יש מספר מרכזים יותר קטנים בשאר הארץ וגם שם נעשית פעילות משטרתית באופן אינטנסיבי.

דבר אחרון הוא טיפול במתחמי בילוי. זאת עוד נקודה שהמשטרה לקחה על עצמה לטפל במהלך השנים האחרונות, זה הטיפול בפיצוציות. הממכר של חומרים מסוכנים, סמים ואלכוהול, בפיצוציות, דבר שמביא לאלימות ולעבירות נלוות אחרות.

היו"ר מוחמד ברכה:

יכול להיות שאני שואל שאלה מובנת מאליה, אבל אתם תומכים ביוזמה שלנו להגבלת שעות המכירה?

אורית נחמני:

אין לי תשובה על כך. אני רק יכולה לומר לך שבמהלך כל סוף שבוע באמת נעשית פעילות של המשטרה כדי לבדוק שקטינים לא שותים אלכוהול וכולי.

היו"ר מוחמד ברכה:

אחרי שעה מסוימת, לא תהיה מכירה בכלל.

איתן גורני:

יש הסכמה בין המשטרה, המשרד לביטחון פנים ובינינו, וגם כמובן משרד החינוך ואחרים. יש הסכמה להגיש הצעת חקיקה לכנסת שתגביל את המכירה ותאמר שמשעה מסוימת אי אפשר יהיה למכור. זה בוועדה לזכויות הילד, אבל יש לנו דיונים פנימיים.

היו"ר מוחמד ברכה:

לכן אמרתי שזה מובן מאליו.

איתן גורני:

יש הסכמה להגביל את שעות מכירת האלכוהול. סמים תמיד אסור למכור.

אורית נחמני:

דיברנו על עלייה במספר תיקי הסחר בסמים. כמו שאתם יכולים לראות, משנת ‎2007, שזאת שנת הבסיס, יש עלייה חדה בפתיחת תיקי הסחר ויבוא סמים. הנתון של ‎2009 הוא הערכה, לאור כמות התיקים שנפתחה עד עכשיו ואנחנו מעריכים שנגיע למשהו בסביבות ה-‎5,300 תיקי סחר ויבוא סמים, נתון שמהווה עלייה של ‎60 אחוזים.

היו"ר מוחמד ברכה:

בכל זאת אני חוזר שוב על שאלתי. באיזה מידה זה מהווה אינדיקציה גם ליעילות יתר אבל גם להיצע גדול יותר?

אורית נחמני:

ברשותך, אני רוצה להמשיך את המצגת ובהמשך תראה כי אני מציגה גם את העלייה בתפיסות הסמים ומה זה נותן לנו. עכשיו אני מדברת על ההרואין.

חמד עמאר:

את יכולה לחזור שוב על הנתון הקודם?

אורית נחמני:

כן. הנתון מדבר על זה שלקראת סוף שנת ‎2009 אנחנו נגיע למשהו כמו ‎5,300 תיקי סחר ויבוא סמים. למעשה יש לנו משנת ‎2007 עלייה של ‎60 אחוזים בסך תיקי הסחר ויבוא הסמים.

לגבי הסמים. כמו שאמר כבר ראש הימ"ר, הכמות שנכנסת היא רבה יותר מהכמות אותה אנחנו בעצם תופסים אבל יחד עם זאת אם תסתכלו על הגרף - הבאנו גרף של כמעט עשור ואפילו יותר - למעשה החל מהרגע שהתחלנו בתוכנית של חסימת הגבולות, פעילות בגבולות ומעברים על ידי יחידות גבול, יש לנו עלייה חדה בתפיסות ההרואין. אם אני מדברת על הרואין, אם אני מדברת על נתיבי הברחה, ההרואין למדינת ישראל נכנס דרך גבולות היבשה, קרי, ירדן ולבנון. חלק מהסם הוא באמת לצריכה בתוך מדינת ישראל כאשר בשנים האחרונות חלק מהסם הוא לטובת טרנזיט למצרים. זאת אומרת, ההרואין מיובא מירדן, בחלקו הוא מוכפל כאן ומועבר למצרים תמורת חשיש או כסף לשוק הישראלי.

אלה בעצם שתי סיבות שגורמים לעלייה. מצד אחד, פעילות של יחידות גבול על הגבול כאשר תופסים יותר, וכשאני מדברת על גבול ירדן, אני מדברת על אורך כל הגבול הפרוץ ובהחלט במעברים רשמיים, שם יש יותר קושי לתפוס את הסמים כי מדובר בהסלקות בתוך רכבים.

היו"ר מוחמד ברכה:

דווקא שם יש יותר קושי?

אורית נחמני:

יש קושי כי כדי לתפוס את הסמים צריך לרתך את הרכבים כדי להוציא את הסמים. דווקא במעברים יש פעילות אינטנסיבית עם המכס שעם איש מודיעין מסמן את הרכבים ומבצעים שם פעילות.

זאב ציגלברג:

גם הכלבים עובדים.

חמד עמאר:

יש לנו שיתוף פעולה עם הירדנים בנושא?

אורית נחמני:

יש גם שיתוף פעולה עם הירדנים. כן.

יחד עם זאת, חשוב לציין שדרך מעברים רשמיים עוברות בעצם הכמויות הקטנות כאשר לגבי הכמויות הגדולות, יש תפיסות גדולות ואזכיר תפיסה של ‎78 קילוגרם הרואין, תפיסה אחת גדולה שלמעשה מהווה תפיסת שיא שהייתה לאורך דרום גבול ירדן, בגבול הפרוץ.

זה לגבי ההרואין.

אבי נוימן:

סליחה שאני מפריע לך, אבל לגבי שיתוף הפעולה עם הירדנים, יכול להיות שיש שיתוף פעולה אבל מתיקים שלנו אנחנו לא מקבלים מהם שיתוף פעולה רשמי. לדוגמה, בלדר שיצא מאיזה מקום ונתפס בירדן והיינו צריכים את החומר, הם לא נתנו לנו את החומר ואפילו לא נתנו דוחות פעולה שמבחינתנו היה חשוב לתיק.

אורית נחמני:

הליכי חיקורי דין.

אבי נוימן:

לא. אין לנו חיקור דין אתם.

איתן גורני:

יש קשר אתם.

אבי נוימן:

זאת המילה הנכונה. יש קשר אבל אין שיתוף פעולה.

איתן גורני:

יש קשר אבל גם קשיים. כאשר אתה יושב עם הירדנים - ויצא לנו לשבת אתם - נשמעו אותן טענות מהצד השני. דווקא הקשר הטוב יותר הוא של הירדנים עם המכס. דע לך שיש קשר, הוא לא מושלם אבל הוא לא מושלם משני הצדדים.

אבי נוימן:

לא מושלם, זאת מילה טובה. אני לא יודע אם זה המקום להעלות את זה למרות שיכול להיות שכאן זה דווקא כן חשוב, כי אם יהיה לנו קשר עם הירדנים, זה יפתור לנו הרבה בעיות. הקשר הנחמד שאנחנו יושבים אתם והם נחמדים, גם אנחנו נחמדים כאשר אנחנו נפגשים אתם, אבל אני צריך דוחות מהם. אם נתפס אצלי בלדר שאני צריך דוחות פעולה, דוחות תפיסה, הם לא מוכנים לתת לי את זה. זה לא עניין של נחמדות אלא זה עניין של קשר שקיים או לא קיים.





היו"ר מוחמד ברכה:

בכל זאת, זה פחות מהקשר עם המצרים.

אבי נוימן:

יותר. המעט שיש לנו עם הירדנים, זה עוד יותר ממה שיש לנו עם המצרים.

היו"ר מוחמד ברכה:

הקשר הוא פחות.

אבי נוימן:

בטח. עם הירדנים אין לנו קשר, אבל מה שיש לנו זה יותר מאשר יש לנו עם המצרים כי עם המצרים אין לנו קשר בכלל. אם אנחנו נצליח שיהיה לנו קשר, אין ספק שזאת תהיה תרומה משמעותית מה גם שגם העבריינים יודעים את זה והם מנצלים את זה.

היו"ר מוחמד ברכה:

נעשה משהו בעניין?

אורית נחמני:

דווקא השנה הזאת היו מפגשים ויש מפגשים עם בכירים במטה הארצי.

היו"ר מוחמד ברכה:

אם אני אפגש עם שני השגרירים, הירדני והמצרי, בעניין הזה, זה יעזור?

אבי נוימן:

אני חושב שאם תיקח גם את ראש חטיבת המודיעין שלנו, אין לי ספק שהוא ישמח למפגש כזה.

איתן גורני:

כל תרומה תעזור.

חמד עמאר:

נקבעה לי פגישה עם השגריר הירדני ולכן שאלתי על הקשר אתם.

איתן גורני:

באחד המפגשים מישהו פלט ואמר משהו על כמויות הסמים שנכנסו מירדן ומי שממונה על הסמים בירדן מאוד נעלב וכמעט עזב את הפגישה באמצע. זה כאילו אמרנו שהם לא עושים מספיק. חשוב לי שאם אתם נפגשים, קודם תאמרו כמה זה טוב וכמה זה חשוב.

חמד עמאר:

ודאי.






אבי נוימן:

אני חושב שאם תדעו לחזק את זה, זה יוסיף למדינת ישראל.

היו"ר מוחמד ברכה:

נבדוק את זה. נבדוק איך לעשות את זה.

אורית נחמני:

כאשר אני מציגה את ההרואין לגבי גבולות המדינה, באמת מינואר עד ספטמבר השנה אנחנו תפסנו כ-‎250 קילוגרם הרואין מתוכם, כמו שאתם רואים, מרבית ההרואין נתפס על גבול ירדן וחלק קטן יותר על גבול לבנון ומצרים. אני מדגישה שההרואין שתופסים על גבול מצרים, זה הרואין שהוא בדרך למצרים ולא הרואין שנכנס אלינו. זה הטרנזיט אותו הסברתי קודם לכן.

חמד עמאר:

אנחנו מהווים נקודת מעבר מירדן למצרים.

אורית נחמני:

אנחנו. כן. אנחנו מהווים מדינת מעבר מירדן למצרים.

בהמשך למה שאמרו כאן נציגי הימ"ר, הכל הוא אופרציה של כסף, אופרציה כלכלית. אם כבר מביאים הרואין מירדן, מכפילים אותו. תחשבו במונחים של כספים. מעבירים חלק למצרים ומקבלים כסף, מקבלים חשיש, ותכף תראו מה קרה לנו עם החשיש.

גלעד נתן:

יש אינדיקציה כמה מועבר וכמה נשאר בארץ? הרי זה לא שכל ההרואין עובר למצרים.

אורית נחמני:

לא, אין אינדיקציה אלא יש כמות של תפיסות ועל פי התפיסות האלה אנחנו למעשה יודעים שזה הרואין שהיה אמור להגיע למצרים, אבל לומר לך באחוזים, בשלב זה אנחנו לא יודעים.

חמד עמאר:

הם יכולים לדעת מה שתפסו, אבל מה שלא תפסו, אף אחד לא יכול לדעת.

אורית נחמני:

אני מציינת כאן גם את גבול סוריה. גם בגבול סוריה תפסנו השנה הרואין וזה לא כולל את התפיסה שהייתה לפני יומיים בגבול סוריה, של נדמה לי ‎11 קילוגרם הרואין.

לגבי חשיש. אני מדברת עכשיו על גבול מצרים. את החשיש אנחנו מקבלים למדינת ישראל כאשר מרבית החשיש מגיע דרך גבול מצרים. בגבול מצרים מתקיימת פעילות מג"ב ערבה בשיתוף פעולה כמובן של צה"ל. אם אתם תסתכלו על הגרף שאני מציגה כאן, יש לנו השנה עלייה בתפיסות החשיש כאשר מתוך ‎1,350 קילוגרם שמשטרת ישראל תפסה, ‎930 קילוגרם נתפסו על גבול מצרים. זאת אומרת, מרבית החשיש באמת מגיע אלינו ממצרים. יש לנו חשיש בלבנון, מצרים ולא רואים כאן, אבל יש גם את החשיש ההודי שהגיע במכולה, כאשר גם כאן מדובר בפעילות של ימ"ר מרכז.




היו"ר מוחמד ברכה:

מה הנקודה התלולה הזאת?

אורית נחמני:

הפיק הזה הוא שני טון שנתפסו בים סוף. זאת עדיין נחשבת תפיסה שלנו, אבל האמת שלא ממש צריך להתייחס אל זה כי זה נתפס בשטח המים הטריטוריאליים, עד כמה שאני זוכרת. זה הפיק.

זה לגבי החשיש.

יש לכם כאן לסיכום את תפיסות ינואר-ספטמבר ‎2009 ואני אומר כמה דגשים על הגרף הזה. קודם כל, כמו שרואים, יש ירידה בתפיסות מריחואנה. מה שקורה לגבי השוק של המריחואנה זה שהפסקנו לקבל את הסם הזה. בדרך כלל היינו מקבלים את המריחואנה ממצרים אבל היום יש יותר חשיש ומעט מאוד מריחואנה. לעומת זאת, יש את ההידרו-מריחואנה. יש תופעה חדשה בשנתיים האחרונות של הגידולים הביתיים וגם לזה התייחסו אנשי הימ"ר, כאשר הייתה להם פעילות בבית שמש ותפיסה של מעבדות הידרו. זה יותר רווחי, יותר איכותי, וכנראה שיותר קל ומשתלם.

אלי אסייג:

הפער בין מריחואנה רגילה לבין הידרו-מריחואנה הוא מאוד משמעותי. אם אפשר להשיג קילוגרם מריחואנה בין ‎800 ל-‎1,500 שקלים, הרי שמחיר ההידרו-מריחואנה מגיע ל-‎30 אלף שקלים לקילוגרם.

אורית נחמני:

איכות הסם היא יותר טובה.

היו"ר מוחמד ברכה:

זה פיתוח תעשייתי?

איתן גורני:

אלה חממות ביתיות עם כלים לגיטימיים שקונים בכל חנות שעוסקת בגידולים. קונים זרעים ומשקים אותם בכמות מסוימת ובטמפרטורה מסוימת עם לחות ואור.

אבי נוימן:

באינטרנט יש את ההוראות איך לגדל את זה וברגע שאתה יודע לגדל את זה, זה כסף יותר טוב מלהביא הרואין מחוץ לארץ.

איתן גורני:

הרבה יותר פשוט ויותר זול.

אלי אסייג:

אנחנו עכשיו תפסנו מעבדה בבית שמש עם ‎200 קילוגרם. מפעל, לא מעבדה, וזה שווה להם. זה הרבה כסף.





אורית נחמני:

כמו שאמר איתן, יש מחקרים בעולם שמדברים על כך שאיכות הסם גם יותר טובה, אחוז ה-‎THC     - שזה החומר הפעיל - הוא יותר גבוה.

איתן גורני:

במקום ‎2-3 אחוזים, זה מגיע ל-‎24 אחוזים.

אורית נחמני:

לכן גם מדובר בסם יקר יחסית.

איתן גורני:

באפקט שלו זה כמעט כמו ‎LSD.

חמד עמאר:

כמה מעבדות כאלה נתפסו בארץ?

אורית נחמני:

עד היום לדעתי משהו כמו ‎24 מעבדות או קצת יותר וזה הרבה. אם אני מדברת במונחים של שנים קודמות, התחלנו עם ארבע, חמש, שבע מעבדות אבל היום אנחנו מגיעים כמעט ל-‎20 וכמה מעבדות.

אלי אסייג:

אם פעם היה מדובר בחדר קטן, היום מוצאים מוסכים ואולמות.

חמד עמאר:

איך אפשר להסוות דבר כזה?

אורית נחמני:

בדירות מסתור.

אלי אסייג:

פינה בבית שמש שאף אחד לא מגיע אליה.

אבי נוימן:

באזור התעשייה בבית שמש, מחסן בגודל חמישה חדרים וכל חדר כזה הוא עם תאורה, עם עציצים, עם מאות עציצים. פשוט צריך לראות את זה כדי להבין. מדובר במפעל לגידול מריחואנה והוא מתחת לאף בתוך אזור תעשייה. המקום סגור, לא צריך חלונות, אלא רק טמפרטורה מסוימת כאשר ההוראות באינטרנט וכל ילד יכול לקרוא אותן ולדעת להפעיל את זה. אם הצלחת בזה, אתה פשוט עושה כסף בכמות עבורה כולנו כאן עובדים כל החיים.





אורית נחמני:

זה לגבי המריחואנה.

דבר אחרון, לגבי האמפיטמינים. יש ירידה בתפיסות האקסטזי אבל לעומת זאת יש שני דברים לגבי אמפיטמינים. האחד, הקפטגון שהוא סוג של אמפיטמינים, למעשה זה אמפיטמין שמגיע אלינו דרך גבולות היבשה, או ירדן או לבנון, וזה יחסית חדש אצלנו ונכנס בשנה-שנתיים האחרונות. בשנה שעברה הייתה לנו תפיסה של ‎80 אלף טבליות כאלה והשנה יש תפיסה של ‎3,000 טבליות כאלה. יחסית אצלנו זה חדש.

אלי אסייג:

כאן אולי תוכל לעזור לנו, יושב-ראש הוועדה. הסמים הסינתטיים, כל פעם מוצאים להם איזשהו רכיב כימי, אבל עד שאנחנו מחוקקים ומכניסים אותו לפקודה, עובר זמן.

היו"ר מוחמד ברכה:

בשבוע שעבר הנחנו הצעת חוק שדיברה דווקא על העניין הזה. אני מציע שתעיינו בהצעת החוק ואם יש לכם הצעות, אפילו שההצעה אושרה בקריאה טרומית, אפשר להכניס את השינויים הנדרשים לאחר מכן.

אלי אסייג:

נכנסות כמויות לא קטנות של כדורים כאשר לכאורה אין כאן עבירה אלא זה דבר לגיטימי שנמכר בקיוסק.

היו"ר מוחמד ברכה:

אתה צריך כל הזמן לרדוף אחרי הפיתוחים החדשים.

אלי אסייג:

כל הזמן אנחנו ב-דיליי. אם היה אפשר למצוא איזשהו פטנט משפטי להתגבר על זה, זה היה מועיל.

אורית נחמני:

עכשיו יש.

היו"ר מוחמד ברכה:

תיקח את הצעת החוק ותנו חוות דעת.

איתן גורני:

עובדים על זה.

אורית נחמני:

דבר אחרון הוא המטמפטמין, תופעה חדשה בשנה האחרונה. אלה תפיסות של המכס לגבי כדורי מטמפטמין. אני מדברת אתכם על טבליות חומות, אדומות, ירוקות שנשלחות מתאילנד לישראל, מכונות יב"א. מדובר במשלוחי סמים - ואחר כך אם נציג המכס ירצה, הוא ירחיב בנושא - כי זה סם לכל דבר. המשלוחים נשלחים למדינת ישראל ועד היום תפסנו יחסית כמות גדולה, אבל זה בהחלט מהווה תופעה מדאיגה כי מדובר בסם קשה שיש לו תופעות לוואי



קשות. זה חדש ולא היה עד היום במדינת ישראל. מי שצורך את זה, נכון להיום, זאת הקהילה התאילנדית הזרה שעובדת במדינת ישראל.

היו"ר מוחמד ברכה:

זאת הסוואה של מה?

אורית נחמני:

זאת לא הסוואה. זה סם שהם שולחים אותו לארץ מוסלק בכל מיני מוצרי קוסמטיקה וכולי. הם שולחים את זה לכאן כדי להשתמש. זה נותן להם תמריץ לעבודה.

איתן גורני:

אלה אמפטימינים לכל דבר.

אורית נחמני:

נכון.

איתן גורני:

מעורבים בקופאין.

אורית נחמני:

זה נותן להם כוח ומרץ להמשיך בעבודה שלהם, שזה חלק מהתרבות התאילנדית דרך אגב.

איתן גורני:

אנחנו נתקלנו בזה בתאילנד.

זאב ציגלברג:

אם נדבר על היב"א, כמעט מדי יום יש תפיסות. הכלבנים תופסים את זה כאשר זה מוסלק בסבונים ובשמפו.

היו"ר מוחמד ברכה:

אני עדיין תחת הרושם של הביקור אצלכם.

זאב ציגלברג:

אתה רואה, עשינו רושם טוב.

היו"ר מוחמד ברכה:

נכון. ממש.

זאב ציגלברג:

בכל מקרה, הכמויות הן יחסית קטנות אבל יש בעיה לטפל בזה. אם כל פעם מביאים ‎100-200 טבליות, זאת בעיה לתחנת משטרה עם כוח האדם שיש לה להתחיל לטפל בזה בכל מיני מושבים בהם נמצאים התאילנדים.





בכל מקרה, היו לנו מהתחלת השנה ועד עכשיו ‎36 תפיסות של יב"א, שזה משהו כמו ‎14 אלף כדורים. התאילנדים משתמשים בזה אבל הסכנה היא שזה יזלוג גם לשוק המקומי. הכדור הוא מאוד יקר ועולה משהו כמו ‎250 שקלים. אני לא יודע איך התאילנדים יכולים להרשות לעצמם לקנות את הכדור הזה, אבל זה קורה. הכדור כולל ‎20 אחוזים אמפטמין ו-‎80 אחוזים קופאין, נקרא לזה כך, ועוד כל מיני דברים בפנים.

אורית נחמני:

זה סם לכל דבר.

זאב ציגלברג:

כן. זה סם לכל דבר והם משתמשים בו כמו ששותים רד בול ומשקאות מעוררים.

על יתר התפיסות, דובר כאן.

גלעד נתן:

היבוא הוא כזה שתאילנדים שולחים לתאילנדים?

זאב ציגלברג:

אני לא יודע מי שולח. השמות הם תאילנדים כאשר חלק מהם הם שמות פיקטיביים וחלק לא.

אורית נחמני:

הם שולחים דרך המעבידים.

אבי נוימן:

זה מגיע בדואר מכיוון המזרח.

אורית נחמני:

לכאורה מדובר במשלוח תמים.

אבי נוימן:

לפני חודש תפסנו אצלנו במושב תאילנדית שקיבלה משלוח של ‎3,000 כדורים והיא פשוט בעבודה שלה בשדות בין היתר גם מוכרת את הכדורים האלה לתאילנדים. שוב, זה יותר ממה שהיא תרוויח מעבודתה בשדות.

אלי אסייג:

פעם היו מחלקים שוקו ולחמניה, אבל נותנים להם כדור כזה.

איתן גורני:

אנחנו מדברים על אנשים שעובדים ‎12 שעות ביום.






אלי אסייג:

לא ‎12 שעות אלא ‎16 שעות ו-‎18 שעות.

היו"ר מוחמד ברכה:

אבל מדובר ב-‎250 שקלים לכדור. זה לא משתלם גם מבחינת תפוקת העבודה.

זאב ציגלברג:

לנו זה עולה ‎250 אבל לעובדים האלה הוא עולה פחות.

חמד עמאר:

זה מגיע גם לשוק המקומי?

אורית נחמני:

לא. עד כמה שאנחנו יודעים, לא.

איתן גורני:

שלא יהיה ספק, זה יזלוג. כל דרום מזרח אסיה מוצפת ביב"א הזה.

אבי נוימן:

כאשר אנחנו מדברים כאן בגדול, הרי בסך הכל אנחנו מציגים כאן תפיסות ומציגים כאן את העבודה שלנו והצגנו כאן את אחת התפיסות הגדולות שלנו, אבל אני חייב לומר שמי שהוא נרקומן, היה נרקומן, יישאר נרקומן. זה קשה לי לומר את זה וזה כואב לי לומר את זה, אבל לאורך השנים הארוכות שאני משרת במשטרה, לצערי הרב אני כל הזמן מטפל בנרקומנים. בסך הכל הרבה מהעבריינים הם נרקומנים. גם כאלה שהולכים לגמילה והם נגמלו, כל נרקומן אמיתי יאמר לך שגם כשהוא נגמל, כל יום שלו הוא הפחד והרצון לקחת את הסם. לצערי הרב אחוזים מאוד מאוד גבוהים חוזרים לסם. כלומר, המשתמשים בסם לא הולכים ומתמעטים אלא כל הזמן המספר הולך וגדל. הדרישה לסם היא כל הזמן עומדת על הפרק. אני כבר לא מדבר על הנוער שבגיל ‎15-16-17, הדבר הכי ‎IN הוא למרוד ולהשיג את הכדור ואת המריחואנה. כאן זה גם עניין של חינוך ולא רק עניין של משטרה שאנחנו כל היום נתפוס את בני הנוער. יש כאן עוד כל מיני אלמנטים.

לכן אני אומר שצריך לחלק את כל הנושא הכבד הזה של מלחמה בסמים ולפעול בדרך של חינוך, הסברה, תפיסות, עבודה סיזיפית. אני יכול להציג כאן תפיסות כל יום. הלוואי וימ"ר מרכז יתפוס כל יום מאה קילוגרם ולא רק פעם בשנה, אבל לא נפתור את בעיית הסמים במדינת ישראל לכן אני חושב שאנחנו צריכים לראות את כל הנושא הזה בהיבטים יותר רחבים ולראות איך פועלים.

היו"ר מוחמד ברכה:

זה בדיוק התפקיד של הוועדה הזאת. הוועדה היא נקודת החיבור של הרבה משרדים והרבה גופים ממלכתיים שאמורים לעסוק בעניין הזה. להבדיל מהרבה נושאים אחרים, למשל בעניינים של משרד התעשייה והמסחר, אתה פונה אל משרד התעשייה והמסחר ואתה פותר שם הכל מ-א' ועד ת'. כאן מדובר במשרד החינוך, במשרד הבריאות, במשרד לביטחון פנים, ברשות וכולי. לכן אתה בהחלט צודק. אנחנו כאן מתמקדים בשאלה הזאת, אבל בכל זאת עדיין עומדת השאלה שעדיין אני לא מצליח למצוא את התשובה מהדברים שלכם.

אין לי ספק שיש כאן הישג גדול של המשטרה ובסופו של דבר של החברה בישראל. השאלה היא הגידול במספר התפיסות, האם הוא ביטוי ליעילות? אני אומר כן. האם בנוסף הוא גם ביטוי של היצע גדול יותר? איך אתם מזהים את מה שקורה?

זאב ציגלברג:

של ביקוש גדול ביותר.

היו"ר מוחמד ברכה:

אני לא רוצה להשוות עם הביקוש. אני רוצה להשוות עם מה שנכנס ונתפס ומה שנכנס ולא נתפס.

זאב ציגלברג:

כן, אבל אם לא היה ביקוש, לא היה יבוא ולא היה שוק.

היו"ר מוחמד ברכה:

ברור.

חמד עמאר:

אני אשלים את שאלת היושב-ראש. האם יש לנו נתונים על כמות הצריכה שלנו בארץ?

אורית נחמני:

את זה הרשות יכולה לומר לך.

איתן גורני:

ודאי, זה אצלנו. כל הזמן אנחנו מביאים לכאן את הנתונים.

אני רוצה לברך גם את מחוז המרכז וגם את משטרת ישראל ולא פחות מזה את המכס כי כאן הוצגה תפיסה גדולה ואדירה. הרמנו אליהם טלפון ובירכנו אותם. אנחנו נבוא לבקר אותם וגם אתם צריכים לבוא ולבקר אותנו.

היו"ר מוחמד ברכה:

בפעם הבאה אני אדע למי להתקשר. הפעם התקשרתי רק למפכ"ל.

איתן גורני:

במרץ השנה הייתה בווינה ועידה גדולה של האו"מ בנושא הסמים והיא באה לסכם תוכנית של עשר שנים שהאו"מ הכריז עליה בשנת ‎1998 והיא כללה את כל הדברים שאבי אומר. אמנם אכיפה והכל, אבל גם דיברה על מניעה ודיברה על טיפול ושיקום. במלאת עשר שנים, עשו ועידה לסיכום, כדי לראות מה יצא מהתוכנית הזאת. לי היה הכבוד לייצג את המדינה בכינוס הזה.

חמד עמאר:

אתה בא מהמדים האלה.

איתן גורני:

רוב שנותיי בחיים הייתי, כולל במודיעין של המשטרה, הייתי סגן ראש המודיעין של המשטרה במשך תקופה לא קצרה. הדברים מוכרים לי.

מה שאני יכול לסכם שלמרות המלחמה הגדולה של עשר השנים ולמרות הטיפול, השיקום והמניעה, העולם כעבור עשר שנים לא נמצא במצב יותר טוב מאשר היה לפני עשר שנים ובמידה רבה הוא נמצא גם במצב פחות טוב.

יש מדינות בהן ירדה צריכת הסמים, אבל יש אחרות בהן עלתה צריכת הסמים. יש מדינות שהיו יצרניות סמים והצליחו לצאת מזה אבל הן הפכו להיות צרכניות סמים. אם תאילנד פעם הייתה מראשי המגדלים של סמים, היום היא לא מגדלת הרבה אבל היא מייבאת הרבה ושם משתמשים בעיקר ביב"א. כלומר, בסך הכל מצבו של העולם הוא לא יותר טוב כעת ואולי פחות טוב.

הנושא הזה של שיתוף פעולה בינלאומי עלה בכנס בצורה מאוד דרמטית ובאמת ניתן להמר, כמו שאבי אמר, שלפני כך וכך שנים היה קושי בשיתוף פעולה בין נתב"ג לבין תל-אביב, בין חיפה לבין תל-אביב, והיו מריבות, לא דיברו המשטרה עם המכס וכולי. לפעמים ממש הייתה מלחמה, אבל היום הדברים האלה לא קיימים. היום גם בתוך המדינה עובדים בצורה הרמונית וגם במישור הבינלאומי יש היום מערך של שיתוף פעולה.

היו"ר מוחמד ברכה:

ובכל-זאת? הסיפור המתמשך הזה של המכולה בחיפה, שזה לא נגמר כבר שנים. נדמה לי שסיפרתי כאן שלפני כמה שבועות פגשתי כאן את ראש העיר והוא אמר לי שהם עובדים על זה. אני חושב שהתשובה הזאת חוזרת על עצמה כמה וכמה שנים. אני מדבר על המכולה בנמל חיפה.

איתן גורני:

על כל פנים, אני יכול לומר שמול שיתוף הפעולה הבינלאומי הנהדר של כל המשטרות והארגונים, אנחנו רואים שיש שיתוף פעולה בינלאומי לגמרי לא רע ואולי לפעמים אפילו יותר טוב בין העבריינים כאשר ישנה פעילות בינלאומית. בכל אופן, המפתח בלחימה בסמים בכלל היום היא הפעילות הבינלאומית. משטרת ישראל והמכס טיפחו בשנים האחרונות והגדילו את הפעולה הבינלאומית שלהם בצורה לדעתי מדהימה. היכולות של המכס והיכולות של המשטרה, הכלים בהם הם משתמשים, אלה דברים שבזמן שאני הייתי במשטרה אפילו אי אפשר היה לחלום שהם קיימים.

בסופו של דבר יש גבול ליכולת שהיא פרופורציונית לאמצעים שאפשר להשקיע. לכן אנחנו למשל בכוחותינו הדלים מנסים לעזור בכל מיני תחומים גם למשטרה וגם למכס, אבל זאת טיפה בים. כלומר, כמו שאבי אמר, כמה משתלמת ההשקעה בסם, כאשר מ-‎6,000 דולר אתה יוצר ‎100 אלף דולר, כך אני טוען גם משתלמת ההשקעה בתחום הזה של האכיפה. כל מכשיר, כל אמצעי, כל דבר שאתה יכול לעשות, להרבות נציגים בעולם - ויש למשטרה ולמכס מארג של נציגים בכל העולם - כל דבר כזה מוסיף וכל דבר כזה תורם. זה לצד האכיפה.

מצד שני, אמר אבי נכון, הרי אי אפשר לנתק את הנושא של האכיפה מהנושאים האחרים והוועדה הזאת ויושב-ראש הוועדה מודע להם היטב. כל זמן שיהיה ביקוש, יהיה היצע. מי שקצת למד פעם כלכלה ויודע על העקומה של ההיצע והביקוש, יזכור גם שיש חומרים ויש דברים בהם העקומה לא משתנה בהתאם להיצע והביקוש כי הביקוש הוא כל כך גדול שככל שעולה המחיר, עדיין ממשיך הביקוש והסמים הם אחד החומרים האלה. כמו שאבי אמר, מי שלא הצליח להיגמל - ויש גם כאלה שהצליחו להיגמל - וחלק גדול אכן או לא הולך לגמילה או לא מצליח להיגמל, הוא חייב את הסם והוא יעשה כל דבר וישלם כל מחיר והמחיר הנגבה הוא המחיר מהרכוש שהוא גונב מאתנו או מדברי פשיעה אחרים.

לכן מצד אחד אנחנו צריכים להילחם במישור של האכיפה ומצד שני אנחנו צריכים לדבר על נושא של טיפול ושיקום. הכי חשוב זה הנושא של מניעה. אלה הם דברים שאני נאמתי במליאה, אז גם אמרתי שמוכרחים לשלב ידיים גם בתחום הזה וגם בתחום של המניעה, אבל זה לא נושא הדיון כאן. יושב-ראש הוועדה וחברי הוועדה יודעים כמה זמן אנחנו משקיעים כאן בוועדה גם בנושאים של האכיפה.

אני רוצה לומר עוד דבר אחד. אנחנו ראינו בפרשיה הזאת - אבל גם באחרות - את המעורבות הגדולה של משפחות הפשיעה הגדולות בישראל. בזמנו נטלנו חלק יחד עם המכס ועם המשטרה בנושא הזה של הלבנת הון וזה אחד החוקים הכי חשובים שנוצרו. משום מה כל הזמן טענו נגדנו בישראל שהלבנת הון בישראל היא לא מסמים וכמה שהראינו שבכל העולם ‎80 אחוזים מהכספים שמולבנים באים מכספי סמים והבאנו אסמכתאות מארצות-הברית, מקנדה, מצרפת וממדינות אחרות, אמרו שלא בארץ כי בארץ מדובר בפעילות כלכלית, מרמים את מס הכנסה וכולי. נדמה לי שבפרשיה הזאת הראתה המשטרה את הקשר שבין משפחות הפשיעה הגדולות והמימון של סמים.

כאן אני רוצה את עזרת הוועדה כי בזמנו הוחלט בדרך שהוחלט לנתק בין הלבנת הון לבין החילוט של הסמים וליצור שתי קופות כאשר קופה אחת של הלבנת הון וקופה אחת של סמים. בקופה של הלבנת הון, בגלל שאלה משפחות פשיעה, הצטברו סכומים הרבה יותר גדולים מאשר בחילוט. מהחילוט נהנים כל אלה שיושבים כאן מסביב - הכלבייה של המכס נעזרה, חס ושלום לא במאה אחוזים, אבל נעזרה בדברים שלנו, משטרת ישראל כולל כל היחידות החדשות שהוקמו הסתייעה באותם כספים שיכולנו לעזור בהם וקנתה בהם מכשור חשוב.

לכן מאוד חשוב שגם כאן נעלה את הנושא הזה של החילוט של הלבנת הון והאפשרות שחלק מהכספים של הלבנת הון יבואו גם לנושאים של מלחמה בסמים.

היו"ר מוחמד ברכה:

אנחנו נפנה בעניין למשרד האוצר.

איתן גורני:

לא, למשרד המשפטים.

היו"ר מוחמד ברכה:

למשרד המשפטים.

לפני שאנחנו מסיימים, אני אשאל את השאלה לשמה התכנסנו. כמובן התכנסנו כדי לברך ולעודד, אבל אחרי כל זה האם אתם יכולים לומר לוועדה מה הצרכים מבחינת כוח אדם, מבחינת טכנולוגיות, מבחינת שיתוף פעולה? אנחנו רוצים לשמוע כדי להעביר את הדברים הלאה בשם הוועדה. אני חושב שזה חשוב לגבי התפיסות הבאות אבל זה לא ישנה לגבי מה שהיה.

אבי נוימן:

אני אענה לך על זה בפשטות. היום קראתי בעיתון על משכורות של כל מיני אנשים במשק, ואני לא יודע אם זה נכון או לא נכון. זאת אומרת, מציל מרוויח ‎40 אלף שקלים בחודש או דברים בסדר גודל הזה. השוטרים שלי בימ"ר, שוטרים במשטרת ישראל, שוטר מתחיל מרוויח ‎4,000 שקלים. כאן זה מתחיל וכאן זה נגמר.

צריך לשפר את המשכורות של השוטרים כי אנחנו עובדים קשה, אנחנו עובדים מסביב לשעון ואנחנו עובדים עם מה שיש אבל אין לי ספק שביום שנקבל עוד אמצעים ועוד יכולות, זה ישפיע. שוב, כמו שאמרתי, שלא יהיה לך ספק, זה שאנחנו נהיה יותר טובים, זה לא יפסיק את נגע הסמים במדינה כי זה מורכב מדיי. כל מילה שנאמרה כאן היא מילה בסלע. מדובר בחינוך וכל המכלול הזה הוא מורכב אבל אם אתה שואל אותי מה אני צריך כדי להילחם בסמים, זה לא רק בסמים אלא זה בסמים, בפשיעה, באלכוהול, בתיקי הרצח שאנחנו כל יום מחדש מתעוררים להם, באלימות וכולי. אני חושב שברור למדינה יותר ויותר כמה ביטחון הפנים חשוב למדינה. אנחנו משקיעים בצבא, אנחנו משקיעים בשירותי הביון של המדינה כי ביטחון המדינה הוא מעל הכל, אבל ביטחון הפנים לא חשוב פחות מביטחון החוץ.

עדיין אני חושב שהמשטרה מקבלת פחות. שוב, אני לא נמצא בצומת של מקבלי ההחלטות, אבל אני נמצא ביחידה שלי, בימ"ר שלי, ואני יכול לומר לך מה אני רואה מהמקום בו אני נמצא. אתמול ישבתי עם קצין מצטיין שלי שהגיש פנייה כי הוא רוצה לעזוב כי הוא הולך לעבוד נדמה לי במכס באשדוד או במקום אחר, כי שם הוא ירוויח הרבה יותר מאשר הוא מקבל אצלי וזה כאשר אצלי הוא עובד הרבה יותר קשה. אין לו יום, אין לו לילה, אין לו שישי, אין לו שבת, כי אי אפשר להגיע לתיק כזה, אי אפשר להגיע להצלחה כזאת בלי לעבוד מסביב לשעון. כאשר המחיר הוא משכורת של ‎4,000 שקלים לחודש - לא שלי, ברוך השם אני כבר מרוויח טוב - לשוטרים שהם שוטרים חדשים, זאת בעיה. השוטרים החדשים משתכרים משכורת שלא עומדת בקנה מידה לחשיבות של העבודה שהם עושים.

היו"ר מוחמד ברכה:

תודה.

בסיום הישיבה אני רוצה לברך את המשטרה על התפיסות. אני מבקש להעביר בשם הוועדה את תודתנו גם לאותו שוטר שמקבל ‎4,000 שקלים בחודש.

אבי נוימן:

זאת אומרת, לכל השוטרים.

היו"ר מוחמד ברכה:

לכולם. בינתיים אנחנו לא יכולים לשלוח לו העלאה במשכורת אבל לפחות ברכות אנחנו כן יכולים לשלוח.

אנחנו נעביר את הדברים לשר לביטחון פנים שעכשיו הוא הממונה גם על הרשות וגם על המשטרה. אם הוא ייזום כשר בממשלה, אני יכול להבטיח שלפחות חברי הוועדה וחברים אחרים יעמדו לצדו, ובכל אופן אני אעמוד לצדו.

אני מקווה שתופיעו בפנינו הרבה פעמים בנסיבות כאלה של תפיסות למרות שאני יודע שככל שהמשטרה משתכללת ורשויות אכיפת החוק משתכללות, כך גם משתכללים העבריינים ובדרך כלל אנחנו רודפים אחריהם ולא הם רודפים אחרינו. אנחנו רודפים אחרי השכלולים שלהם ולא הם רודפים אחרי השכלולים שלנו. זאת משימה סיזיפית ואכן צריך למנוע שהמצב יידרדר עד לתהום.

שוב, אני מברך אתכם, מודה לכם ומאחל לכם הצלחה.

חמד עמאר:

הערה לדברים שנאמרו. אני עצמי ישבתי עם השר לביטחון הפנים ושמעתי ממנו שהוא באמת עושה את כל המאמצים ונלחם כדי לשפר את נושא המשכורת של השוטרים שמשתכרים ‎4,000 שקלים בחודש. זה עלה בשיחה שלנו והוא עובד על זה, נלחם על זה ורוצה לשנות את פני הדברים. הוא מאמין בכך שצריך לשפר את משכורות השוטרים, כך שיש לנו גם תמיכה של השר לביטחון הפנים בנושא הזה.

היו"ר מוחמד ברכה:

תודה רבה לכם.




הישיבה ננעלה בשעה ‎12:35