הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' ‎501
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ז באלול התשס"ה (‎21.9.05), שעה ‎12:00


סדר היום: ‎1. שירות ‎144 של חברת בזק לאיתור מספרי טלפון
‎2. שירות לאיתור מספרי טלפונים סלולריים



נכחו:

חברי הוועדה: אמנון כהן    - היו"ר
דוד טל
אלי ישי
    


מוזמנים: אבי בלשניקוב    - מנכ"ל משרד התקשורת
אסף כהן    - סמנכ"ל בכיר כלכלה, משרד התקשורת
עידו יואב    - כלכלן, משרד התקשורת
נועה גבע    - לשכה משפטית, משרד התקשורת
מאיר בן בסט    - מנהל תחום הפיקוח על השירות לצרכן,
משרד התקשורת
ציון כהן    - ממונה רישוי כללי, אגף הנדסה ורישוי,
משרד התקשורת
ערן ניצן    - אגף תקציבים, משרד האוצר
דוד מזרחי    - מנהל אגף רגולציה, חטיבת כלכלה, חברת בזק
ניצה קראוז    - חברת בזק
איילת כהן מעגן    - לשכה משפטית, חברת בזק
יוסי אליהו    - מנהל מחלקת שירותי מידע, חברת בזק
מאיה שגב    - חברת פלאפון
ניר יוגב    - אחראי קשר מפעילים, חברת סלקום
אריה רינהרץ    - המשרד לקשר עם גורמי ממשל, חברת מירס
חיים גירון





מנהלת הוועדה: לאה ורון

קצרנית: רויטל יפרח

‎1. שירות ‎144 של חברת בזק לאיתור מספרי טלפון
‎2. שירות לאיתור מספרי טלפונים סלולריים

היו"ר אמנון כהן:

אני פותח את הדיון בנושא שירות ‎144 לאיתור מספרי טלפון. הוועדה מקיימת מספר דיונים בנושא הזה. קיימנו כבר מספר דיונים בנושא ואני זוכר לפחות את הדיון שהיה בנושא של שירות ‎144 של בזק, ‎8 פעימות מונה למי שרוצה לבקש מספר טלפון של מישהו, במידה והמספר המבוקש מופיע בספר טלפונים. בעיה שניה היא שמהציבור עולה שבזמנו הפיקו דיסקט במקום החוברת שמחלקים לאזרחים, "דפי זהב" ומי שרצה יכול היה לרכוש את הדיסקט הזה בסכום מסוים. הוא היה מעודכן והרבה אנשים היום, בעידן המתקדם, יכולים מיידית דרך המחשב לשלוח הודעה או מברק או להשיג מספר מסוים וכמובן, שירות בזק הרים אתר של טלפונים שמי שרוצה יכול לקבל שם את המספרים. קראתי כתבה לפני כשבועיים בעיתון "ידיעות אחרונות", שגם שם דיברו על כך שהאתר הזה לא מעודכן כבר הרבה זמן, לפחות כשנה...

אלי ישי:

שלוש שנים. "בזק" מודה שזה כך.

היו"ר אמנון כהן:

למעשה, זה כמו הטעיה. אתה גולש ונכנס לאינטרנט ורוצה לקבל את המספר וזה לא רלוונטי. מנכ"ל משרד התקשורת נמצא? דנו בוועדה הקודמת בנושא של ‎144 - -

דוד טל:

אני רוצה להזכיר לאדוני שהובטח לנו לקבל תשובה אחרי חודש ועברו כבר ארבעה חודשים. משרד התקשורת מזלזל בוועדה הזו פעם אחר פעם.

היו"ר אמנון כהן:

קיבלנו פקס ממנכ"ל משרד התקשורת שהבטיח אישית לתת תשובות וכנראה שאין לו תשובות ולכן הוא עזב את הוועדה בשקט. תכף הוא יכנס. הוא הבטיח לי, אישית, לבדוק ולהסדיר את הנושא הזה בתוך חודש. הבנתי מחברות שהציעו בתחילת הדרך שיהיה מספר אחד מוסכם על כולם ושכדאי לבנות איזו שהיא טכנולוגיה, אבל כנראה שמשרד התקשורת אז לא הסכים או לא בא אתם להבנות אבל היום, כשהציבור רוצה לקבל מספר פלאפון של מישהו, מספר לא חסוי, הוא לא צריך לחייג לכמה מספרים עד שיקבל את המספר שלו. אם יש מספרים לא ידועים ב-‎144 וזה לא מפורסם באף מקום וכמובן שאם יש מספר לחברת פלאפון, זה חברת פלאפון בלבד ואם זה בחברת סלקום, אז סלקום בלבד. אם אני מחפש למשל את חבר הכנסת דוד טל והמספר שלו לא חסוי ואני לא יודע מה הקידומת שלו, אני צריך לחייג לכולם ולחפש, במידה ואני יודע את המספר של המרכזייה הזאת. אין השקה בין כל החברות וכל פעם מספרים סיפורים.

אנחנו מדברים על שירות לציבור של ‎144 ו-‎144 סלולרי שיהיה משהו כללי לכל עם ישראל ושכל אחד ברגע נתון ירצה לאתר מספר טלפון של מישהו שהוא רוצה לבשר לו משהו, שיקבל אותו מיידית. לכן, בגלל שלא קיבלנו תשובות ממשרד התקשורת והתכתבנו אתם ומנהלת הוועדה התכתבה אתם מספר פעמים ולאחר הבטחתו של מנכ"ל משרד התקשורת שתוך חודש הוא יסדיר את הנושא ויש טכנולוגיה בנושא, לא קיבלנו תשובות מספקות ולכן אנחנו מקיימים את הדיון הזה.

מכאן, אתן לכמה חברי כנסת שהצטרפו וגם ליושב ראש תנועת ש"ס, שאליו פנו מספר רב של אזרחים והוא ביקש שנקיים את הדיון הזה על מנת ללמוד את הנושא ולראות איך אפשר לפתור את הבעיה. בבקשה, חבר הכנסת ישי.

לאה ורון:

כדאי שאנשים יתייחסו רק לנושא הראשון כי מדובר בשני נושאים שונים.

אליהו ישי:

תודה רבה. אפשר לחלק אחר כך וזה די דומה. העניין הוא שיש מצד אחד התקדמות בטכנולוגיה, התקדמות מדהימה בפלאפונים והתחרות גדולה וזה טוב. יש תחרות של שירות לאזרח, למי יש שירות טוב יותר אבל לפעמים יש דברים שנופלים בין הכיסאות. אני לא יודע אם זה במכוון או לא, אבל לאורך כל השנים תנועת ש"ס בוועדות השונות של הכנסת, עשינו הכל לשמור על החברה ולדאוג לאינטרסים הציבוריים וראינו עין בעין ולא אסתיר, שאנחנו לטובת אזרחי מדינת ישראל וגם פה, העניין הוא טובת אזרחי מדינת ישראל.

הזכיר היושב ראש, שבניסיון להשיג מספרי טלפונים ואחרי שקיבלתי מכתבים ותלונות שזה לא מעודכן כבר שלוש שנים, פניתי לשר התקשורת ולמנכ"ל משרד התקשורת. והנושא הזה הוא לא לנגח. דיברתי גם עם מנכ"ל בזק ואני, באופן אישי מכבד אותו מעריך אותו. אמרתי דבר מינימאלי: יש באתר מה שיש בסלולר. צריך להביא אנשים שיעשו תכנה? אני יכול להביא אנשים שבתוך יום יכניסו את זה לאתר אינטרנט. למה שהסלולר למשל, סלקום מטורולה ואורנג' לא יכניסו את זה לתוך אתר אינטרנט שאזרחי מדינת ישראל יוכלו לקבל את המספרים. אני זוכר, שכשהייתי ילד קטן ולא היה בכל בית טלפון, לפני ‎35 שנה, הגיע טלפון הביתה ונורא התרגשנו. הלכנו לדואר לקחת ספר טלפונים וכמה זה היה מעניין. קיבלנו ספר טלפונים ואני דפדפתי וחיפשתי את שמות המשפחה שלי לראות אם אנחנו מופיעים בספר וזה היה כבוד גדול. אבל בעידן של היום, אתם עושים טובה גדולה שנמצא באינטרנט. מה, לכל אחד יש אינטרנט בבית? לכל אזרח פשוט יש אינטרנט בבית? עוד לא הגענו לעידן הזה שיש מכשיר לכל ילד.

דוד טל:

גם באינטרנט אין לכל החברות.

אליהו ישי:

אני אגיע לזה. כשזה כבר באתר, זה לא מעודכן ואין מספרים של כל חברות הסלולר. חברים, זה לא הולך בעידן של היום וזה לא מקובל. אם אני מחפש מספר פלאפון של מישהו ואני לא יכול להשיג אותו, למה אני צריך להיות מטומטם כדי להשיג את המספר הזה. אם רוצים שזה יהיה חסוי, בבקשה. אני מציע שחברות הסלולארי יתנו הודעות לכל המנויים שלהם שמהחודש הבא מפרסמים את הטלפונים באינטרנט. אם אתה רוצה שהמספר שלך יהיה חסוי - אנא תודיע לנו על כך.

היו"ר אמנון כהן:

הם טוענים שיש סודיות מסחרית.

אליהו ישי:

אני אתייחס לזה, אדוני היושב ראש. המספר שלי לא חסוי. מי שרוצה שהמספר שלו יהיה חסוי, שיהיה.

בעניין התחרות המסחרית, איזה מן קשקוש זה? יש תחרות אדירה ואנחנו בעד התחרות. תחרות מותרת והיא טובה ורצוי שתהיה כמה שיותר. אז בואו נעשה תחרות. שימו את הפלאפונים באינטרנט. אני חושב שצריך לצאת דיסקט לכל אזרחי מדינת ישראל. אני רוצה לקבל דיסקט במקום ספר טלפונים עב כרס. אני לא רוצה להיכנס לאינטרנט. אצלנו רוב האנשים לא גולשים באינטרנט. אני רוצה את הדיסק, שאפשר יהיה לקנות אותו או לקבל אותו בחינם כשירות. יעלה ‎10 שקלים, בסדר. זה זול מדי? יעלה ‎100 שקלים. תעשו ‎1000 שקל, שלא כל אזרח יקנה את זה. ישתלם לכם שכל אחד יקנה את זה ולכן עדיף שזה יעלה ‎10 שקלים. אבל לא יעלה על הדעת שאנשים לא יוכלו לקבל מספרים של פלאפונים. מה קרה? הממשלה מאשרת היום לחברה שיש לה מעל ‎1000 לקוחות, שיהיה להם ‎800-1, שירות לאזרח. זה רץ כהצעת חוק.

אני חושב שבכל חברות הסלולר וב-‎144 זה צריך להיות בחינם. אדם מחפש טלפון והוא צריך לשלם ‎8 פעימות מונה? אדוני היושב ראש, מבחינתי, רוצים לבדוק את הדברים? אני, כשליח ציבור צריך לתת על זה מענה. לפני מספר חודשים קראתי ששרת התקשורת רוצה לפתוח את ‎1-800 לכל אזרח בשירות חינם ודיברה גם על הסלולרי.

אני רוצה לעשות את הדברים בצורה ידידותית אבל אני לא יושב ראש הוועדה. מי שאומר לי שאי אפשר על פי חוק להעביר, תגידו לו שזה לא חוקי. תודיעו לנו שהיועצים המשפטיים של חברות סלולר כאלה או אחרות אומרים שאי אפשר - בבקשה, נתקן את החוק. זה לא תורה מסיני. צריך לתקן, אז נתקן.

לגבי העדכון ב"בזק": דיברתי עם המנכ"ל והוא אמר לי שיש בעיה טכנית וזה ייקח כמה חודשים. זה לא בסדר שזה לוקח שלוש שנים או שנתיים. הוא עושה מאמצים אדירים ואני מאמין בכנות שלו שהוא מאוד משתדל. הוא איש מאוד אמין והגון ואם הוא אומר, אז הוא עושה את המאמצים. יחד עם זאת, כנראה שהצוות הטכני ב"בזק" מתקשה. אולי אני קצת מגזים, אבל אפשר להביא איש תכנה מתחיל ואם הגזמתי, איש תכנה בכיר ולהראות לו כיצד זה עובד. איך ב-‎144 יש מספרי טלפון של אדם שעבר דירה לפני חודשיים וכבר זה מפיע ב-‎144 ובאינטרנט זה לא קיים. אני לא איש מחשבים אבל אותי למדו שהכל אפשר. אי אפשר להאמין מה עושים היום במערך המחשוב. הכל אפשרי שם ואולי מוגזם.

אני לא מקבל את העניין הזה, אדוני היושב ראש. אולי אני קצת נאיבי, אבל אני אמליץ בפניך, אדוני היושב ראש, לתת להם עוד מספר ימים. הדיון מתקיים היום וטוב שהוא מתקיים ואי אפשר לדחות אותו. אני מקווה שהפעם יהיו פתרונות בידי המנכ"ל ושרת התקשורת. אם מישהו מהחברות לא מסתדר עם אנשי התכנה שלו, שיביא איש תכנה חיצוני שיביא את הפתרונות. אני, כשהייתי במשרדי ממשלה וכיהנתי במספר משרדים, כשאנשי המקצוע אמרו לי שאי אפשר הייתי מביא גורם מקצועי מבחוץ ופתאום מצאו דרך שכמעט הכל אפשרי.

השאיפה שלי, אדוני היושב ראש, שכל הפלאפונים הניידים ו"בזק", שיהיו על דיסקט לכל אזרח במדינת ישראל.

היו"ר אמנון כהן:

ישבתי עם מספר מנכ"לים של חברות סלולר ודיברתי אתם והמטרה היתה שאנחנו, כרגולטורים, לא נפריע בעבודה השוטפת של החברות אבל אנחנו לא מוכנים להתפשר בנושא מידע לצרכן או נגישות של צרכן לדבר שהוא צריך. אם אתם, כחברות, לא תעשו את זה מרצונכם הטוב, שהציבור יהיה מרוצה, אתם תאלצו אותנו לעשות זאת בחקיקה. יש פה שורה של חקיקות אצלי בחדר ואם לא יפתרו הדברים תוך כדי הידברות, אני מתכוון להריץ את החקיקות האלה ואני מאמין, שחברה עסקית שנותנת שירות ללקוח חייבת לשאוף שהלקוח שלה יהיה מרוצה. כל הדברים האלה שאומרים שיש חיסיון מסחרי כזה או אחר, פה הייתי רוצה לדעת ולשאול את היועץ המשפטי של משרד התקשורת מר חיים בירון - -

לאה ורון:

הוא סמנכ"ל הנדסה והוא גם משפטן בהכשרתו.

היו"ר אמנון כהן:

אני רוצה לשמוע משפטן ממשרד התקשורת שיגיד לי אם יש איזו שהיא בעיה משפטית, אם אנחנו רוצים שאזרחי מדינת ישראל יוכלו לקבל מספרי פלאפון וטלפון של כל מי שהם רוצים.

אבי בלשניקוב:

כמו את ספר הטלפונים אבל בדיסקט.

היו"ר אמנון כהן:

נכון, מה הבעיה? אם יש בעיה אמיתית, אנחנו יושבים בבית המחוקקים ונמצא נוסחה אחרת. אני מאמין שאפשר למצוא את הדרכים, לפשט את זה. מה שחסוי - חסוי. אם חברה רוצה להיות חסויה - זכותה. אבל מי שלא, למה לא לפרסם? אם רוצים שתהיה תחרות אמיתית, אז יש תחרות גם כך. אם אני לא מרוצה מחברה מסוימת, לא יעזור להם אם אני מפורסם או לא. לא הבנתי מה עושה פה החיסון, מה המידה של שמירה על הלקוחות. אני רוצה לדעת איפה יש פה בעיה ואם יש היגיון מאחורי הדברים. אנחנו ניהלנו חברות בעבר ולכן, אני רוצה להבין את ההיגיון. אם יש דברים חסויים - או.קי. אם יש מאגר כוחות חסוי, בסדר, אבל אם אזרח רוצה לדעת מספר טלפון של חברו, איך הוא עושה את זה? למה ישיר זה אסור?

אליהו ישי:

אם אני מעמיד עכשיו טלפניות להתקשר ל-‎144 לקבל את המספרים, אני אקבל את זה מיד ויעלה לשלם למזכירות. לקחת את כל המספרים ולהקליד ותוך יום או יומיים או שבוע או שבועיים יש לי את כל המספרים בדיסקט ואני אכניס את זה לאתר ויהיה את זה לכל מדינת ישראל ואף אחד לא יכול לבוא אלי בטענות, כי זה נמצא בספר.

דוד טל:

אדוני היושב ראש, עם כל הכבוד למשרד התקשורת והמנכ"ל המוכשר של משרד התקשורת, הוא יכול להשית על חברות הסלולר את הדברים האלמנטריים. זה מתבקש וזה דבר צרכני. חברות הסלולר, כשהן רוצות לפרסם משהו הן מוציאות המון כסף. אתה יכול לראות באנרים שלמים אם אתה גולש באינטרנט. אבל את הדבר האלמנטרי, את המספר שאני מחפש, אפשר היה לעשות עם כוכבית ומספר קצר שכל אחד יוכל להגיע למרכזיה הזאת.

אתמול עשיתי כמה בדיקות והסתבר לי שבפלאפון נתתי מספרי טלפונים קיימים ואמרו שהאנשים האלה לא קיימים. המספרים לא חסויים והאנשים האלה קיימים כדי לשלם. לפלאפון יש בסיס נתונים באינטרנט אבל משם אתה לא מגיע לשום מקום. לסלקום אין בסיס נתונים אבל אם אתה יודע את המספר ואותו דבר פרטנר. המצב חמור בפרטנר מפני שגם אם אתה נכנס לאינטרנט, אתה לא מגיע למצב שאתה יכול לחפש מספרי טלפונים. זה דבר טעון תיקון. אני סבור שמשרד התקשורת צריך להשית על החברות הללו ולהפקיע את הרשיון שלהם. תגיד להם שאתה עומד להפקיע, תראה שהם ירוצו עם תוכנות ותוך שבוע יגמרו את זה.

אליהו ישי:

למה אזרח אחר לא יכול לקבל את זה?

נועה גבע:

לא התכוונו לדון כאן בנושא הזה. אנשי משרד המשפטים לא כאן והם ביקשו להתכונן לשאלה שאתם מעלים, שהיא שאלה מאוד מורכבת מבחינה משפטית. הם לא הגיעו הנה כי התכוונו לדון כאן בשימוע שאנחנו עורכים בנושא שעליו זומנו לדיון, בנושא של איחוד שירותי המודיעין. זה לא בדיוק הנושא שאנחנו דנים עליו כרגע.

דוד טל:

גברתי, אפילו את לא תוכלי לטעון לנושא חדש.

נועה גבע:

אתם מדברים על העלאת קובץ הנתונים הזה, שיהיה נגיש לכולם. זה לא שירות מודיעין. שירות מודיעין, המשמעות שלו שאתה מבקש לאתר שם של אדם פרטני ואתה מקבל את הטלפון שלו. אדם שהתקשר עם חברה סלולרית או עם חברת "בזק" שנתן את ההסכמה שלו לכך שהטלפון שלו יהיה בשירות המודיעין הציבורי, לזה הוא נתן את ההסכמה אחרת הוא מבקש להיות חסום. יש שירותי מודיעין, אתם טוענים שצריך לאחד אותם ואת הנגישות שלהם...

דוד טל:

לא רק זה, גברתי לא שמעה מה שאמרתי ואתן לך דוגמאות מאתמול בלילה: ב-‎21:07 דיברתי עם הילה המוקדנית של פלאפון, חיפשתי מספרי טלפון של ‎050 למשל והיא אומרת שזה לא קיים ואין לה מספר כזה אבל יש לי את הפלאפון והוא קיים אצל העוזרים שלי. מסרנו להם נתונים מדויקים וכל מה שהם רצו ואפילו את מספר הנעליים נתתי...

נועה גבע:

יש פה תלונה ספציפית על בעיה של שאילתא קונקרטית. זה לא אומר שלא קיים שירות כזה.

דוד טל:

קיים שירות כזה אבל אף אחד לא יודע עליו. אם אני לא יודע את המספר שלו כצרכן, איך אני יכול לפנות אליו ולקבל שירות?

נועה גבע:

אולי צרי ך לפרסם אותו בצורה אחרת.

דוד טל:

כן, כמו שאתם עושים בבאנרים, כמו שאתם עושים באינטרנט.

נועה גבע:

השאלה המהותית היא שירות מודיעין.

היו"ר אמנון כהן:

פנינו לחברות והם אמרו שיש חיסרון עסקי. דיברתי אתם וישבתי אתם. אמרתי להם שיש תלונות הציבור רוצה. את יכולה לתת לי תשובה היום, כרגע, אם אכן יש בעיה משפטית לפרסם את מספרי הטלפון כמו שיש ב"בזק". שחברת "בזק", סלקום, פלאפון תספק את המספר. ידעו מי חסוי ומי לא. הם אומרים שיש חיסיון. הם פוחדים שיברחו לקוחות מחברה לחברה.

נועה גבע:

את המידע שאתה מקבל כבר היום בשירות ‎144, כשאתה מגיש שאילתא ספציפית - אין בעיה. אבל להעביר את המידע המלא על גבי דיסקט זה סיפור אחר לגמרי. אני יכולה לתת לך דוגמה את האפשרות לעשות חיתוכים. כשיש לך את המידע על גבי הדיסקט, אפשר לעשות חיתוכים שאתה לא יכול לעשות בשאילתא ספציפית. הפרטיות של המנוי נפגעת באמצעות חיתוך כזה כי היום, ב-‎144 אני לא יכולה להגיד: תן לי את שם המנוי שהמספר שלו הוא כך וכך. שאילתא הפוכה לא ניתנת אלא רק השאילתא של שם האדם, תן לי את המספר שלו. זה משהו שיכול להיות פגיעה בפרטיות ואני לא רוצה להכריע כאן, כי זה לא המטריה שלנו.

אליהו ישי:

אם אני מעמיד ‎100 טלפניות ומבקש מ-‎144 מספר טלפון של ציבור אתיופי באזור הדרום ולוקח את הטלפונים ומקליד וצריך לשלם על זה כסף. לוקח את כל הספר ומקליד את כולם. מה שפתוח בספר פתוח בדיסקט. אני לא מבין את הדבר הזה.

נועה גבע:

זה לא בהכרח חוקי. ברגע שאתה מפרסם משהו שהוא לא לשם המטרה שהמנוי נתן... הוא נתן את השם שלו וסירב להיות חסוי בהקשר הזה מתוך ידיעה שהמידע שיעשה בשירות הזה זה מידע של שירות מודיעין רגיל. אפשר לפנות בשאילתא ולבקש את השם שלו בלבד ולפי זה לקבל את הטלפון. כל שימוש אחר הוא שונה.

אליהו ישי:

כל אזרח שפתח, הטלפון שלו לא חסוי.

נועה גבע:

לפני שאתה מעלה את זה אתה צריך לפנות שוב למנוי ולבקש את הסכמתו.

לאה ורון:

עורכת הדין גבע, אולי תסבירי לוועדה על אילו חיתוכים את מתכוונת שאפשר לעשות כשמדובר בדיסקט - -

נועה גבע:

ממספר לשם. זה דבר שלא כל אחד מוכן לו.

דוד טל:

אתן לך חיתוכים אחרים שהחברות הסלולאריות עושים לי למשל ולהרבה אחרים כמוני. הם יודעים שאני אוהב לאכול חלבי ולפי מאגר הנתונים שהם מקבלים מכרטיסי אשראי בכל פעם שאני מגיע למסעדה חלבית אני מקבל: דוד טל, ‎200 מטר לפניך מסעדה חלבית בשם זה וזה. זו לא כניסה לפרטיות? מישהו שאל אותי? אף לא אחד שאל אותי ואתם עושים את זה. כשאתם רוצים, אתם יכולים לפרסם ואתם יכולים להיכנס לי לנשמה ולהעביר לי נתונים אחרים בשביל עסקה. אתם מלעיטים אותי בדברים שאני לא רוצה. אבל דבר אלמנטרי שאני נזקק לו, ‎144 שאני נזקק לו, את זה אתם לא רוצים לתת לי? אם אתם רושמים, זה מובלע באיזה שהוא מקום ואני צריך להיות אשף אינטרנט כדי למצוא את זה. כשאני מצליח להיכנס, אז יש חברה כמו פרטנר שבכלל לא מופיע המקום הזה שאפשר לחפש את הטלפון הזה. כשאני מצליח לקבל טלפון שקיים והוא לא חסוי והנתונים שנתתי הם מדויקים - אומרים שאין מספר כזה ואין אדם כזה. זה דבר בלי נסבל מבחינה צרכנית. קיבלתם רשיון ממשרד התקשורת ויש לכם גם חובות ולא רק להרוויח. יש לכם זכות לתת שירות.

מאיה שגב:

מדובר בתלונה נקודתית ואשמח לבדוק אותה אבל אני יכולה להגיד לך בתור עובדת של החברה, שזה יכול לנבוע מחוסר זהות. לפעמים אתה מכיר את האדם ואתה בטוח שזה מספר הפלאפון שלו אבל הוא רשם את זה על שם חברה או על שם אשתו - -

דוד טל:

זה פלאפון של העוזרים שלי.

מאיה שגב:

אנחנו נבדוק את זה ואני בטוחה שיש לזה תשובה. אני סבורה שדווקא כצרכנית, כשאני מתקשרת לחברה סלולרית ואני נותנת את ההסכמה שלי, אני נותנת את ההסכמה למי שמכיר אותי, מאיה שגב, לחפש את הפלאפון שלי במוקד. אין שום בעיה, אנחנו מברכים על מוקד משותף, אני מבינה את הבעיה הצרכנית של נדידה בין חברות סלולריות אבל זה לא אומר שאני מסכימה שהמספר שלי יסתובב בספרי טלפון ובמדריכי טלפון שיסתובבו בין חברות מסחריות - -

אליהו ישי:

מה ההבדל בין ספר טלפון שנמצא אצלי בבית?

מאיה שגב:

אני מדברת על המערכת ההסכמית שלנו עם הלקוחות. חוץ מזה יש הבדל בין טלפון שהוא בבית לבין מכשיר נייד,ש הוא מכשיר אישי שמלווה בכל מקום שאני נמצאת בו ואני לא רוצה שיטרידו אותי כל מיני חברות וישווקו לי דברים כל היום וזה נוגד את הצעת חוק התקשורת תיקון מספר ‎33, שבאה להגן על הצרכן ולאסור הודעות קוליות או הודעות ‎SMS של שיווק - -

אליהו ישי:

מה הקשר בין זה לבין ספר הטלפונים עצמו? אני נגד שימוש של חברות במאגר הזה. שיהיה בחוק איסור מוחלט שהחברות לא ישתמשו בזה, אבל כל אזרחי מדינת ישראל יוכלו לקבל את הדיסקט וכל מי שמשתמש בזה יקבל קנס ומאסר.

דוד טל:

אם תרשה לי, כשהצטרפתי לטלפון "בזק", אף אחד לא שאל אותי אם אני מוכן שהשם שלי יופיע בספר טלפונים.

אבי בלשניקוב:

אני מניח שהם יוציאו לך איזה נייר שיוכיח שהצטרפת. אני בטוח שהם מכוסים בכל וכך צריך להיות וזה בסדר.

היו"ר אמנון כהן:

אתה זוכר שהבטחת לוועדה המכובדת הזאת שתענה תוך חודש ועברו ‎4 חודשים.

אבי בלשניקוב:

תראו, היה כאן דיון לפני שלושה או ארבעה חודשים. היה דיון בסוגיה אחרת ובמהלך הדיון עלה נושא חדש, סוגיית המודיעין ‎144 של חברות הסלולר שהסיכום על דעת כל חברי הוועדה היה שהשירות הוא מחתרתי. אין מילה אחרת - מחתרתי. אשר על כן, הבטחנו לחבר הכנסת טל שנטפל בסוגיה הזאת ונבוא לוועדה ונגיד תוך חודש מה עשינו. התחלנו לעשות שיעורי בית תוך שבועיים מיום הדיון כאן, בוועדה ויצאנו בשימוע לכלל חברות הסלולר. נערכו אצלי שני דיונים, אם אני זוכר טוב. יצאנו בשימוע והודענו בדיוק מה הכוונות שלנו ואיזה אופציות אנחנו רואים כמשרד תקשורת, על מנת להעלות את השירות הזה על דרך המלך מתוך ראיה צרכנית נטו, כרוח הדברים שהשמעת. השימוע הסתיים לפני חודש. אנחנו בוחנים את התשובות של כולם על שלושת האופציות שהעלינו, כולל מה ששמענו מהם בדיונים בעל-פה, כולל זה שסיכמנו, על מנת שנשמע מה כואב לצרכן, כולל סוגיה נוספת שהחלטנו עליה לפני שבועיים, שאנחנו עושים סקר צרכנים מיוחד עם הלפ"ם, סקר מקיף, בדיוק מה הסוגיות שכואבות לצרכנים בסוגיה הזאת.

היו"ר אמנון כהן:

אדוני המנכ"ל, אמרת שיש ‎3 אופציות. תגיד לנו מה האופציות שהעמדת בפניהם שהיו אמורים להחליט על אחת מהן או על שתיים או על שלוש.

אבי בלשניקוב:

כבר אציין אותן. כאשר אנחנו יוצאים בסקר, סגרנו את זה עם לשכת הפרסום הממשלתית והם אחראיים לזה.

לאה ורון:

סקר שנועד לבדוק מה?

אבי בלשניקוב:

מה מפריע לאזרח ומה חשוב לאזרח בכל הסוגיה שקשורה לצרכנות נכונה בשירות הטלפון הסלולרי, כולל השירותים הנלווים והשירותים שמעבר לשיחה רגילה. אני מניח שלוח הזמנים שלנו יתאחר בגלל החגים הקרובים ואני מוכן להתחייב שבטווח של תוך שבועיים מהיום, בגלל שיש חודש של חגים, אנחנו נסיים גם את השימוע וגם את הסקר ונבוא לוועדה כאן. אנחנו בכיוון הנכון, חברות הסלולר מבינות ומשתפות פעולה ואנחנו צריכים להחליט על איזה פורמט אנחנו הולכים. הבהרתי לחברות הסלולר שעדיף להגיע להסכמה מהירה מאשר לבוא לוועדה הזאת ולקבל חוק על הראש שלא אני אוהב ולא הם יאהבו - -

היו"ר אמנון כהן:

החוק מוכן ומחכה.

(עד כאן - רי)

(אחרי כן - לק)

אבי בלשניקוב:

לגבי הסוגיה שהעלה חבר הכנסת אלי ישי: ברשותך, אני מניח שבשבוע הבא אתה תזמן אותנו לעוד ישיבה בנושא. אני חושב שאנשי "בזק" היו פה, אדוני חבר הכנסת אלי ישי, והם שמעו. ואני אומר לכם פעם אחר פעם : תקשיבו היטב לכוחות הדומיננטיים בוועדת הכלכלה. אחרת, תחטפו חוק ותבואו אלי ותגידו לי: תעזור לנו להפיל אותו. ותיקחו לוביסטים ותשלמו להם על מנת שיורידו את החוקים. תקשיבו היטב.


אליהו ישי:

אתה לא תנצל את הידידות שלך אתי - - עם אביגדור קהלני, לפני ‎10 שנים אני מכיר אותו.

אבי בלשניקוב:

אני מציע לאנשי "בזק" לא לענות היום. לצורך העניין - היה נושא חדש. אני מניח שבקרוב מאד ייקבע כאן דיון נוסף בסוגיה הזו, ואני רוצה לומר לכם שדבריו של חבר הכנסת ישי לא זרים לאוזניי. יש שם דברים שהם בטעם. תחשבו, תבואו עם איזושהי הצעה יצירתית, זהירזה ומהירה, כי מה לעשות? יש טעם בדבריו.

היו"ר אמנון כהן:

מה הן שלוש האופציות?


אבי בלשניקוב:

נמצא כאן סמנכ"ל הכלכלה של משרד התקשורת.

היו"ר אמנון כהן:

לפני כן, אדוני המנכ"ל - את הנאום החשוב שלך שמעתי גם בדיון הקודם, שהאוזן שלך שומעת וכן הלאה, אבל אני לא רואה שהחברות יעמידו את הדברים, מיוזמתן. לכן אני חושב שאתה, כמנכ"ל המשרד, תנחית משהו, כבר, כי אם לא תנחית - אנחנו נביא את החקיקה. מהן זה לא יבוא, לא תבוא הישועה. לא שומעים מהן.

אבי בלשניקוב:

אדוני, כמו שאני מעיר לחברות, אני חייב גם לסנגר : החברות משתפות אתנו פעולה באופן יוצא מן הכלל. יש להם גם עניין להוציא את השירות הזה מן המחתרת.

היו"ר אמנון כהן:

אבל אמרת - חודש, ארבעה חודשים. הזמן שלי יקר. יש לי נושאים חשובים בוועדה, ואני לא יכול עוד פעם ועוד פעם - -

אבי בלשניקוב:

אתה יודע למה אנחנו נדרשים כמדינה, כממשלה, לצאת בשימועים? - שאם אני מחר אחליט להנחית את אותה מכה, אני אצטרך לנמק את העניין. ואז, ברגע שאני עושה את השימוע בתום לב, בעין בוחנת ואוזן שומעת, ואני אומר להם שזו הכוונה שלי, אם אני חושב שהם לא מיישרים קו או שהם לא הולכים בהנחיות משרד התקשורת, יש לי בסיס עובדתי לבוא ולהנחית להם את המכה. אנחנו עובדים כמדינה, בצורה מסודרת. אני מצטער שלפעמים זה לוקח קצת יותר מדי זמן.

היו"ר אמנון כהן:

אני אומר, אדוני המנכ"ל אני לא רוצה להטריד אותך ולא את החברות. כפי שציינתי - החברות צריכות להסתכל על זה באין יותר טובה משלנו כי הצרכנים הם הלקוחות שלהם, והם צריכים להיות מרוצים. לכן הם צריכים לפתור את הבעיה. לא פותרים? אז אני מצפה שכרגולטורים, אתם תעשו את כל המהלכים יחד אתם, ומייד נשמע מה שלושת האופציות. עם זאת, אני לא יכול לבזבז את זמנה של הוועדה. יש לנו דברים חשובים על הפרק, ואני מביא את חבריי בפגרה לכאן עוד פעם ועוד פעם. אנחנו נכנסים עכשיו למושב מאד קשה, מאד טעון, ואני רוצה שהם ינוחו בפגרה.

אלי ישי:

יש מישהו נח בפגרה

חיים גירון:

קודם כל, אני רוצה למסור לוועדה הנכבדה שבאמת יצא שימוע שפורסם, לקבלת עמדה. אנחנו קוראים לזה בעצם, במובן הרחב - שירותי מודיעין-מספרי טלפון בעידן של ריבוי מפעילי תקשורת. אנחנו בעידן של ריבוי מפעילים. זה לא מה שהיה פעם, שהיה רק את "בזק", והתקשרת ל- ‎144 וקיבלת את השירות. אני אומר את עיקר האופציות שאנחנו העלינו בפני החברות, כי לכל אופציה יש חלופות - -

אלי ישי:

אני צריך לעלות לאולם המליאה לדבר כרגע. מה שאני מציע - בכל מקרה, לדחות בכמה ימים, מבחינת החקיקה, ולראות אם זה יתבצע. אם לא - נקדם את החקיקה. יש לי את התמיכה של שרת התקשורת, של מנכ"ל משרד התקשורת. אני אמצא דרך. אז או שעושים את העבודה בצורה נכונה , ואז, משפטית - למדתי שמה שקשה מבחינה משפטית, גומרים את זה במליאה, למעלה.

חיים גירון:

אני אציג את עיקרי החלופות, כי לכל חלופה יש כמה אפשרויות. הסוגיה היא מורכבת, גם בעולם, בהחלט. באנגליה עשו מודל של תחרות בנושא הזה, והפעלת חברות נוספות וכך הלאה.


היו"ר אמנון כהן:

איך הם עשו את זה? עם חברה חיצונית שנותנת שירותים לכולם?

חיים גירון:

הם פתחו את הנושא הזה לתחרות וחברות פרטיות יכולות להציע שירותים של מודיעין מספרי טלפון, ויש תחרות על המחיר, על טיב השירות וכך הלאה. יש חילוקי דעות עובדתיים די מהותיים בין חלק מבעלי העניין שטוענים שהמודל הבריטי נכשל. שי כאלה שאומרים שהוא הצליח. יש דו"ח של מבקר המדינה הבריטי. הסוגיות אינן פשוטות.

דוד טל:

תיקח את "אנליסיז" שתבדוק את זה.




חיים גירון:

אבל זה תהליכים שאני מכיר אותם, הם לוקחים זמן. "אנליסיז" היא חברה רצינית. היא לא נותנת תשובות בלוחות הזמנים שהכנסת רוצה.

באופן כללי, שלושת האפשרויות שקיימות היום - נתחיל מההיסטוריה: פרסום ספרי טלפונים, כמו ספרי טלפון של "בזק". אולי צריך שיהיו גם ספרי טלפונים של חברות הסלולר, וגם חברות נוספות. לכן - אדם יכול לחפש בספרי טלפונים. אלא שאנחנו חיים בעולם קצת יותר מתקדם, ולכן גם העמדנו אופציות קצת יותר מודרניות. אחת מהן - מוקד מודיעין טלפוני, ואני תכף אסקור בקצרה את האפשרויות - -

היו"ר אמנון כהן:

גם אפשרויות וגם עלויות לאזרח.

חיים גירון:

יש את נושא רשת האינטרנט, שהיא מקור מידע זמין ואמין, אבל אנחנו מודעים לזה שלא כל האזרחים במדינת ישראל חשופים לזה. זה עדיין לא בתפוצה שניתן להגיד שכמעט לכל אדם בישראל יש נגישות לאינטרנט. התפתחו גם מודלים - -


דוד טל:

יש חברה שלא הזכירו אותה, שלא - - אתה נכנס לאתר - -

חיים גירון:

אני אומר שמה שנעשה עד היום נעשה על בסיס וולונטרי. ודאי שאם נגיע למסקנה בעקבות בחינת השימוע שצריך לעשות מעשה, אז כבר לא יהיה וולונטרי, ואז זה כבר יהיה עם - - ועם כל מה שצריך.

לגבי המוקד -מוקד מספרי מודיעין, יש כמה מודלים. יש מודל שבו יהיה מוקד מודיעין אחד לכל מספרי הטלפון במדינת ישראל. יש שאלה אם צריך בנפרד לסלולר ובנפרד למספרי "בזק" ו - ‎HOT, המספרים הנייחים. זו בהחלט חלוקת משנה של האופציה הזו. האם לפתוח את העניין הזה לתחרות או שיהיה רק גורם אחד? על פי המודל הבריטי, או שאולי, במדינה קטנה כמו ישראל מספיק שיהיה מוקד אחד - -


היו"ר אמנון כהן:

"בזק" וסלולרי יחד.

דוד טל:

לכם יש עמדה מגובשת?

חיים גירון:

אם היינו אומרים שיש לנו עמדה מגובשת זה לא היה שימוע בתום לב.




דוד טל:

אני חשבתי שאחרי שעשית להם את השימוע אז עלו ההצעות האלה והאלה.

חיים גירון:

לא, אלה המודלים.

מודל נוסף שהעמדנו בפניהם - זה, למשל, לחייב כל מפעיל סלולרי לספק לכל המנויים שלו לא רק את מספרי הטלפון של אותה חברה, אלא של כולם, והחברות ביניהן, תסגורנה את - -


לאה ורון:

לא החסרת פה את המשפט "ללא תשלום"?

חיים גירון:

בהחלט ללא תשלום. צריך לזכור שסוגיית התשלום היא בהחלט מהותית. כבר היום, למעשה, אפשר להתקשר לחברת "בזק" למספר ‎144, ולקבל מספרי סלולריים של שלושת מפעילי הסלולר הגדולים. ב "מירס" אני לא בטוח שזה עובד, אבל "פרטנר", "סלקום" ו - "פלאפון", כדבר שבשגרה, מעדכנים, בהסכמים מסחריים, מבלי שהיתה פה התערבות של המשרד - לגבי "מירס" אני לא רוצה לקבוע - נדמה לי שהם לא כלולים. מודל הפעולה שלהם מול חברות הוא קצת שונה. הם יותר למגזר העסקי ופחות למגזר הפרטי. אפשר לקבל את מספר הטלפון, רק שזה עולה את מחיר הבירור הרגיל של מספר טלפוני, שנדמה לי שהוא היום ‎1.70 שקל, פלוס מע"מ- -

קריאות:

‎1.57 שקל.

חיים גירון:

‎1.57 שקל פלוס מע"מ.

היו"ר אמנון כהן:

שגם זו סוגיה קשה.

חיים גירון:

כך שמצד אחד, גם זה דבר שאנחנו צריכים לתת עליו את הדעת, כי מצד אחד, בלי התערבות של המשרד, כוחות השוק והצורך הציבורי, וגם הצורך הכלכלי - יצרו סיטואציה שבה אפשר לברר מספרי טלפון. יהיה מאד מעניין אם הבדיקה שחבר הכנסת דוד טל עשה מול האתר של "פלאפון" הוא יעשה אותה מול "בזק" בכובעה כ - ‎144, שמספק מספרי טלפון סלולרי. אני עשיתי כמה בדיקות, וקיבלתי מספרים שאינם חסויים. אבל זה בתשלום.

קריאה:

אבל לא נותנים לך רברס - אתה לא יכול לתת להם מספר ולקבל את השם.

חיים גירון:

ודאי. זו שאלה שהיא מתחום הגנת הפרטיות. אמנם אנחנו משיקים לה, לפעמים, בעולם התקשורת, אבל המומחיות היא במשרד המשפטים בנושא הגנת הפרטיות. אני רק רוצה לציין שבזמנו היה אתר באינטרנט - ‎441 הידוע, אתר הפוך - שיכולת להזין מספר טלפון ולקבל את השם והכתובת של האדם. היו טענות נגד האתר, איומים בתביעות וכך הלאה, ובסופו של דבר הוא ירד. חלק מהטענות היו במישור של הפרטיות, כי אנשים טענו שהם לא מעונינים שאם הם מתקשרים, והם לא חסויים - שאפשר יהיה לעשות ‎tracing חזרה אליהם. היו טענות. אני לא יודע אם הן נבדקו על ידי משרד המשפטים.

נועה גבע:

אני יכולה לתת דוגמה - נניח שהתקשרתי לבית מרקחת, והתעניינתי לגבי תרופה מסוימת, והטלפון שלי לא חסום, ורואים את המספר שלי. יכולים בקלות לדעת מי אני. יש פה פגיעה בפרטיות שהיא לא קיימת הפוך.


חיים גירון:

ויכולים לעשות הצלבה ומחר תקבלי הודעות פרסומת. השאלה היתה בהחלט כבדת משקל בנושא הזה של הפרטיות. זה שונה מהמצב שאתה מתקשר שאילתא שאילתא בודדת, לחפש מספר טלפון. זה לא דומה למצב שיש לך בקובץ את כל המידע.

היו"ר אמנון כהן:

הדרך שבה, אחרי שיעברו להסכמות, המודל הוא שתהיה איזושהי מרכזיה עם מספר קל, ואז אני אוכל לקבל מספר של טלפון נייד או נייח - -

חיים גירון:

בהחלט. זה אחד המודלים.

היו"ר אמנון כהן:

ואז למעשה אפשר יהיה להפיץ אותה גם בספר, כמו "דפי זהב" או לעשות את זה גם בדיסקט - אותם מספרים שמופיעים כבר.

דוד טל:

בדיסקט - לא, היא אומרת שיש - -


חיים גירון:

לגבי ספר - לא הועלו אף פעם טענות שיש פה איזשהו חשש לפגיעה בפרטיות, או משהו כזה. לגבי דיסקט - זה קובץ, ואתה יכול להעלות אותו על מחשב, ואז לעשות כל מיני חיתוכים וחתכים.
ברגע שזה שדה -אתה יכול ללכת הפוך. מערכת איחזור המידע והקובץ - יכולים להגיע לכל מיני אפשרויות.

לאה ורון:

לעניות דעתי אפשר לסרוק את ספר הטלפונים בעלות לא גבוהה, ולהפוך אותו לקובץ שבו אפשר לעשות חיתוכים.

נעה גבע:

אבל אם פרסמת את זה - זו בעיה.


חיים גירון:

יכול להיות, אבל יש הבדל- אדם שיעשה את זה, יסרוק את ספר הטלפונים ויקים לעצמו מאגר מידע, הוא מיד נכנס לפרק המתאים בחוק הפרטיות של מאגר מידע: הוא צריך לרשום אותו, חלים עליו כל הכללים . לעומת זאת, אם מפיצים דיסקט, או ‎CD ROM ומחלקים בתפוצה של ‎1,8 מיליון או ‎2 מיליון בתי אב במדינת ישראל, לא יגידו שכל אדם שיש לו את הדיסקט הוא בבחינת "מנהל מאגר מידע".

לאה ורון:

לא, אבל כל מי שיעשה שימוש בדיסקט לצורך חיתוכים - -

חיים גירון:

כבר אי אפשר יהיה לשלוט על זה. בכל זאת, כמות מאגרי המידע היא קטנה, יחסית לגודל האוכלוסייה.

דוד טל:

היועצים שלי אומרים לי שאפשר ליצור קובץ לקריאה בלבד, חסום לעריכה וחיתוכים, שיהיה רק לחיפוש.

חיים גירון:

בהחלט, יכול להיות שיש לעניין הזה פתרונות.

היו"ר אמנון כהן:

מה הוא לוח הזמנים, של כל הדברים שהיו והקשבתם, ונתתם אופציות?

חיים גירון:

יש עוד מהלך אחד שאנחנו חושבים שהוא חשוב מאין כמוהו. מה שקורה בפרקטיקה הנוהגת הוא שכשאנחנו מפרסמים, אפילו בעיתון, באתרי האינטרנט וכן הלאה - בקשה לקבלת עמדות - הציבור הרחב לא משתתף בעניין הזה, והדרך, למעשה, לעשות סקר עמדות של הציבור או סקר על הרגלי הצריכה של הציבור, למשל - יש טענה שנשמעת שרובו הגדול של הציבור כבר לא נזקק לספרי הטלפונים, הספרים המסודרים לפי ערים. אל"ף - הוא לוקח רק את הספר של האזור שלו. מעטים לוקחים ספרים מכל האזורים גם יחד. בעולם הסלולר, כשאנחנו מדברים על כ- ‎6 מיליון מנויים צריך לקנות עוד ספריה בבית רק לספרים האלה. גם קצב העדכונים הרבה יותר גדול. אדם לא מחליף מקום מגורים ומספר טלפון נייח בכל יום, אבל בסלולר בהחלט זה יותר דינמי. יש טענות מהסוג הזה. לכן, אנחנו חושבים שחיוני לעשות סקר דעת קהל, שאנחנו מתכוננים לעשות אותו, כמו שאמר המנכ"ל, באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית. סקר דעת קהל, סקר אצל אנשים פרטיים, בשיטות המקובלות, על מנת לקבל נתוני אמת בשטח על הרגלי הצריכה והשימוש של הציבור. ואז, תהיה בפנינו התמונה המלאה, גם עמדות של חברות הסלולר, "בזק" וחברות נוספות.

לאה ורון:

אני לא מצליחה להבין למה הסקר אמור לעכב את העבודה של המידע על מספרי טלפון. האם לא ברור למשרד התקשורת שהציבור כולו מעוניין בקבלת מספרי טלפון, ורצוי - ללא תשלום?




חיים גירון:

זה בהחלט ברור. השאלה היא, למשל - מה עמדתו של הציבור לקבל את המידע הזה בספרי טלפונים. יכול להיות שהרוב המכריע של הציבור יגיד שהיום, ב-‎2005 הוא כבר לא מעוניין בספרי טלפונים והוא רוצה אמצעים אחרים, כי בספרי הטלפון הוא לא יעשה בזה שימוש. הטכניקה והפתרון בהחלט צריכים להיות מושפעים מעמדתו של הציבור.

היו"ר אמנון כהן:

אבל מה עם הקשישים? עולים? נניח שהציבור ירצה רק מידע באינטרנט. יכול להיות שפלח מסוים באוכלוסייה לא יקבל את המידע - -

לאה ורון:

גם אם בסקר יענה מרבית הציבור שיש לו מחשב בבית.

היו"ר אמנון כהן:

צריך לחשוב על כולם. זה רק מיותר הסקר הזה. זה מושך זמן, ועוד חודש עובר, עוד חודשיים.


חיים גירון:

בהחלט אתם צודקים.

דוד טל:

עד שייעשה הסקר הזה , אחרי השימוע שעשה המנכ"ל, ואולי עוד משהו שהוא יעשה - אתם לא יכולים להשית את הדרישה על חברות הסלולר, ולומר להם שרוצים שירות כמו ‎144 ב "בזק"? קודם כל - שזה יהיה, ושהמספר יפורסם. שפעם בחודש כל מנוי יקבל את האפשרות לחייג ולהגיע למקום שבו ניתן לקבל מידע לגבי מספרי טלפון. אתה לא חושב שזה דבר אלמנטרי שחייבים לדרוש מחברות הסלולר? יש להם איזה הסכם. אני נתתי להם רשיון על דעת זה שהם יתנו שירות לצרכן. עיני לא צרה, שירוויחו כסף, אבל בדרך - שיקיימו את ההתחייבויות שלהן. זה פשוט פרויקט ענק - -

חיים גירון:

הפרוייקט איננו ענק.

דוד טל:

הוא ענק מבחינת משך הזמן.

חיים גירון:

הרבה שנים לא נשה סקר על הרגלי הצריכה של הציבור.


היו"ר אמנון כהן:

מה זה קשור לזה, כרגע? אתה מתנה אחד בשני - -


חיים גירון:

אני לא מתנה. אני אומר שזה חלק מהתהליך שהמנכ"ל הציג לכם קודם. זה לא מחר בבוקר, אלא זה ייקח את תקופת הזמן שהמנכ"ל אמר. יהיה לנו - מצד אחד, מידע של הגורמים המעונינים, ומד שני - מה חושב הציבור על הפתרונות שאנחנו מציעים.


אבי בלשניקוב:

סליחה שאני עושה דיון פנימי - בכמה זמן יעכב הסקר את קבלת ההחלטה?

חיים גירון:

אני חושב שהוא ירוץ במקביל, באותה תקופת זמן. אני חושב שבזמן הקרוב, יחד עם הלפ"מ יאורגן הסקר הזה.

היו"ר אמנון כהן:

בסקר הזה - יהיו ניתוחים כאלה ואחרים?

חיים גירון:

הכל ירוץ במקביל.

היו"ר אמנון כהן:

כמה זמן?

חיים גירון:

כשהמנכ"ל שלי אומר מועד אני לא סותר אותו.


אבי בלשניקוב:

אני אמרתי מקודם שאנחנו מתחייבים - ואת זה אני אומר כרגע לכולנו: אני התחייבתי פה, בוועדת הכלכלה, שמהיום, כיוון שיש לנו את חודש החגים, מהיום - חודשיים, אנחנו מגיעים לפה ועושים פה את הסיפתח של ההחלטה שלנו. מפה יוצאת ההחלטה. גברתי, מנהלת הוועדה, את יכולה לזמן אותנו לעוד חודשיים מהיום. עד אז ייגמר הסקר - -

לאה ורון:

משמע-‎21 בנובמבר, ‎2005.

היו"ר אמנון כהן:

החברות רוצות להגיד משהו?

ניר יוגב :

אני מ "סלקום", ואני רוצה להגיד שנאמרו פה הרבה דברי טעם. בתור נציג סלקום אני רוצה להגיד שהמדיניות שיש היום היא מדיניות לא טובה. היא לא טובה כבר שנים, ואנחנו אומרים את זה כבר שנים. אני, בתור לקוח, רוצה להתקשר למספר כזה או אחר, אחד, ואני רוצה לקבל את מספר הטלפון של אדם מסוים - ב "בזק", ב "פלאפון" ובכל שאר החברות. אני לא רוצה להתקשר ל- ‎5 מוקדים. ואני רוצה לקבל את זה במחיר טוב ובשירות טוב, ויותר מזה - אחרי שאני מסיים את השיחה אני רוצה לקבל את המידע ב- ‎SMS אלי, לסלולרי, שאם שמעתי את המספר בנהיגה, אני חלילה לא אגרום לתאונה תוך כדי זה שאני רושם אותו, והמספר יישאר לי אחר כך. זה שירות טוב. איך משיגים את זה? בעזרת מה שהוועדה תומכת בו כל הזמן: תחרות. אתם רוצים להשיג את זה? תנו לגורמים אחרים חוץ מ "בזק" לעשות את זה. אני מבטיח לכם שבמקרה כזה שזה יתבצע המחיר ירד, השירות יעלה.

דוד טל:

אתה לא סבור שאתה צריך לעשות את זה, שזו המחויבות שלך?

ניר יוגב:

אני אתייחס גם לזה. אני אומר: תנו לגורם עסקי להתחרות ב "בזק" ולתת את השירות הזה במחיר יותר טוב, והיא תיתן את כל השירותים האלה שדיברתי עליהם. ואז אני מבטיח גם שאם מוקד האינטרנט של "בזק" לא מעודכן שלוש שנים - במקרה שתהיה תחרות אני מבטיח לכם שהוא יעודכן באותו יום.

הדבר האחרון - בנוגע לסודיות המסחרית, דבר שעלה קודם. אני, כמו אמר עורך הדין חיים גירון, מעביר היום כ "סלקום", את בסיס הנתונים שלי ל "בזק". אין לי בעיה עם זה. ואם יקום גורם נוסף שירצה את זה, אני גם אעביר לו, אבל אני לא אעביר ל "פרטנר" או למתחרה אחר שלי את אותו בסיס הנתונים. זה אלמנטרי. כמו שאני לא מצפה ש "בזק" תעביר את זה- -


דוד טל:

אבל אתה מצפה שאם אני מתקשר אליך, ל "סלקום" שאני אוכל לקבל פרטים, מספרי טלפונים, ברשת שלכם?

ניר יוגב:

אתה מקבל את זה.

דוד טל:

במקרה של "סלקום" זה כן כך , מבדיקות שערכתי אתמול ושלשום - אצל "סלקום" זה כן עבד. בפלאפון וב "פרטנר" זה לא עבד.


ניר יוגב:

גם אם אני אעלה את הבסיס הזה לאינטרנט, צריך להבין שזה לא מה שיהפוך את המדיניות לטובה. אתה רוצה להפוך את המדיניות לטובה? תאחד את זה במוקד אחד, ותן ללקוח את האפשרות לקבל את כל ה - -


אריה ריינהרץ :

אני מחברת "מירס" - -

היו"ר אמנון כהן:

קודם כל - למה אתה לא בעסקה הזו, של הפרסומים? כשמעבירים ל "בזק" את האינפורמציה, אתם גם מעבירים?

אריה ריינהרץ:

אני לא יודע.

קריאה:

כלומר - לא מעבירים.

היו"ר אמנון כהן:

למה לא?

קריאה:

סביר לומר שרוב המנויים שלהם לא רשומים תחת שמם - -

אריה ריינהרץ:

מה שרציתי לומר - אנחנו בעד הקמת מוקד מרכזי כזה, ושיהיה בתחרות. שיתנו לתחרות לשחק.


דודו מזרחי:

אני אומר - כבוד היושב ראש יודע שאנחנו בקשר הרבה זמן עם כל מיני חברות - -

היו"ר אמנון כהן:

גם יושב ראש הסיעה שלי אמר שהוא מקבל מענה גם ממך, גם מהמנכ"ל, אישית, ואני אישית פניתי במספר רב של בעיות. אתם משתדלים לפתור על הצד הטוב ביותר, אבל עדיין יש בעיות.

תודה רבה לכל המשתתפים. אני רוצה לסכם את הדיון: על פי הודעתו של מנכ"ל משרד התקשורת, אנחנו כמובן נעקוב ונקיים דיון תוך חודשיים מהיום, על מנת שכבר נדע אז על הקמת מודיעין מספרי טלפון, נייד ונייח, מרכזיה לכל הטלפונים והפלאפונים במשק, ואנחנו רוצים שאתם תשימו לב שהצרכנים לא יאלצו לשלם תשלומים קבועים עבור השירות הזה, ולכן, שזה יילקח בחשבון שזה יהי השירות חינם.

דוד טל:

שזה יהיה שירות חינם לצרכן.

היו"ר אמנון כהן:

שירות חינם. אנחנו לא נרפה, אדוני המנכ"ל. למרות שהוועדה עמוסה בנושאים רבים חשובים אחרים, הנושא הזה לא פחות חשוב.
אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה ‎13:30