הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה.

מקום מושבה של הממשלה הוא ירושלים.

הממשלה מורכבת מראש הממשלה ומשרים.

(א)

ראש הממשלה מכהן מכוח היבחרו בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות וחשאיות, לפי חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה.

(ב)

השרים ימונו על ידי ראש הממשלה; מינוים טעון אישור הכנסת.

(ג)

דחתה הכנסת את הצעת ראש הממשלה בדבר הרכב הממשלה, רואים כאילו הביעה הכנסת אי-אימון בראש הממשלה והוראות סעיף 19(ב) יחולו.

(ד)

כל אימת שיהיו בחירות לכנסת, ייערכו באותו מועד גם בחירות לראש הממשלה, למעט בחירות חוזרות לכנסת כתוצאה מערעור בחירות.

במקרים שנקבעו בחוק-יסוד זה, ייערכו בחירות נפרדות לראש הממשלה (להלן - בחירות מיוחדות).

זכאי לבחור בבחירות לראש הממשלה מי שזכאי לבחור בבחירות לכנסת.

כהונתם של ראש הממשלה ושל השרים תהיה לתקופת כהונתה של הכנסת שעמה נבחרו, ובבחירות מיוחדות - לתקופת כהונתה של הכנסת המכהנת אותה שעה, והכל זולת אם נקבע אחרת בחוק-יסוד זה.

כשיר להיות מועמד לראש הממשלה מי שנתקיימו בו אלה:

(א)

הוא כשיר להיות מועמד לכנסת וביום הגשת מועמדותו הוא בן שלושים שנה ומעלה;

(1)

נערכות הבחירות לראש הממשלה במועד שבו נערכות הבחירות לכנסת - הוא עומד בראש רשימת מועמדים לאותה כנסת;

(2)

נערכות בחירות מיוחדות - הוא חבר הכנסת או שהוא נקבע על ידי מפלגה המיוצגת בכנסת כמועמדה לראש הממשלה.

(3)

מי שכיהן כראש ממשלה שבע שנים רצופות לא יהיה מועמד בבחירות לראש הממשלה שבסמוך לאחר מכן.

(ב)

אלה רשאים להציע מועמד בבחירות לראש הממשלה:

(א)

מפלגה שהגישה רשימת מועמדים לכנסת, המיוצגת על ידי סיעה או סיעות של הכנסת היוצאת, ושמספר חבריה או המספר הכולל של חבריהן אינו פחות מעשרה;

(1)

מפלגות אחדות שהגישו רשימת מועמדים או רשימות מועמדים, המיוצגות על ידי סיעה או סיעות של הכנסת היוצאת, ושהמספר הכולל של חבריהן אינו פחות מעשרה;

(2)

מפלגה שהגישה רשימת מועמדים לכנסת, ושחמישים אלף בעלי זכות בחירה הודיעו בכתב על תמיכתם במועמד המוצע על ידיה.

(3)

בבחירות מיוחדות רשאים להציע מועמד -

(ב)

מפלגה המיוצגת על ידי סיעה או סיעות של הכנסת, ושמספר חבריה או המספר הכולל של חבריהן אינו פחות מעשרה;

(1)

מפלגות אחדות המיוצגות על ידי סיעה או סיעות של הכנסת, ושהמספר הכולל של חבריהן אינו פחות מעשרה.

(2)

נוצרה עילה על פי חוק-יסוד זה לעריכת בחירות מיוחדות, ייערכו אותן בחירות ביום ג' האחרון שלפני תום 60 הימים מן היום שבו נוצרה העילה לעריכתן.

(א)

נוצרה עילה על פי חוק-יסוד זה לעריכת בחירות מיוחדות, והמועד לעריכתן חל שנה או פחות לפני המועד לקיום הבחירות לכנסת שנקבע בחוק-יסוד זה, בחוק-יסוד: הכנסת, או בחוק על התפזרות הכנסת יוקדמו הבחירות לכנסת, וייערכו בחירות לכנסת ולראש הממשלה ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מהיום שבו נוצרה העילה לעריכתן, ואולם רשאית הכנסת, ברוב חבריה, לקבוע בחוק שיתקבל בתוך 14 ימים מהיום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המיוחדות, מועד בחירות מוקדם יותר.

(ב)

נוצרה עילה על פי חוק-יסוד זה לעריכת בחירות מיוחדות, והמועד לעריכתן חל בתוך 120 ימים לפני המועד לקיום הבחירות לכנסת שנקבע בחוק-יסוד זה, בחוק-יסוד: הכנסת, או בחוק על התפזרות הכנסת (בחוק-יסוד זה - מועד הבחירות המקורי), ייערכו הבחירות לכנסת ולראש הממשלה, על אף הוראות סעיף קטן (ב), במועד הבחירות המקורי.

(ג)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 9א לחוק-יסוד: הכנסת.

(ד)

חל על פי חוק-יסוד זה המועד לעריכת בחירות לכנסת או לראש הממשלה ביום מנוחה, בערב יום מנוחה או למחרת יום מנוחה, ייערכו הבחירות ביום ג' הראשון שלאחריו שאיננו יום מנוחה, ערב יום מנוחה או למחרת יום מנוחה.

נפטר מועמד לראש הממשלה או נבצר ממנו מטעמי בריאות להיות מועמד לאחר המועד האחרון שנקבע בחוק להגשת מועמדים יידחו הבחירות לכנסת ולראש הממשלה או הבחירות המיוחדות, לפי הענין, והן ייערכו ביום ג' כעבור ארבעה שבועות; נפטר מועמד או נבצר ממנו להיות מועמד לפני המועד האמור, לא יהא בכך כדי לדחות את מועד הבחירות.

(א)

התפטר מועמד לראש הממשלה, בין לפני המועד האמור בסעיף קטן (א) ובין לאחריו, לא יהא בכך כדי לדחות את מועד הבחירות.

(ב)

חדל אדם שמועמדותו הוגשה כדין להיות מועמד, רשאי מי שהציעו, תוך שבועיים, אך לא יאוחר מ-96 שעות לפני מועד הבחירות, להציע מועמד אחר תחתיו, ואולם בבחירות שאינן בחירות מיוחדות -

(ג)

היה המועמד מי שהוצע על ידי סיעה או סיעות של הכנסת היוצאת, יהיה המועמד החדש - מי שהסיעה או הסיעות הציעו אותו מבין הכלולים ברשימות המועמדים שלהן לכנסת, ורואים אותו לכל דבר כראשון ברשימת המועמדים שבה היה כלול;

(1)

היה המועמד מי שהוצע על ידי חמישים אלף בעלי זכות בחירה, יהיה המועמד החדש מי שנמצא במקום השני ברשימת המועמדים לכנסת שבראשה עמד המועמד שחדל.

(2)

לראש הממשלה ייבחר המועמד שקיבל יותר ממחצית ממספר הקולות הכשרים.

(א)

לא קיבל שום מועמד מספר קולות כאמור בסעיף קטן (א), יקויימו בחירות חוזרות ביום ג' בשבוע שלאחר השבוע שבו נתפרסמו תוצאות הבחירות הראשונות; המועד לבחירות חוזרות בכלי שיט ובנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל ייקבע בחוק.

(ב)

בבחירות החוזרות יעמדו לבחירה שני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול יותר של קולות כשרים - הוא הנבחר.

(ג)

נפטר אחד מן המועמדים לפני קיום הבחירות החוזרות, או שנבצר ממנו מטעמי בריאות לעמוד לבחירה בהן, רשאי מי שהציעו להציע מועמד אחר תחתיו לא יאוחר מ-96 שעות לפני מועד הבחירות, והוראות סעיף 12(ג) יחולו בשינויים המחוייבים; התפטר מועמד בבחירות החוזרות, יבוא תחתיו המועמד שקיבל בבחירות הראשונות את המספר הגדול הבא בתור של קולות כשרים.

(ד)

היה מועמד יחידי, אם בבחירות הראשונות ואם בבחירות החוזרות, יקויימו הבחירות בהצבעה בעדו או נגדו, והוא ייבחר אם מספר הקולות הכשרים שניתנו בעדו עלה על מספר הקולות הכשרים שניתנו נגדו.

(ה)

לא נבחר שום מועמד כאמור בסעיף זה, ייערכו בחירות מיוחדות.

(ו)

תוצאות הבחירות לראש הממשלה יפורסמו ברשומות תוך 8 ימים מיום הבחירות.

(ז)

תוך 45 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות יתייצב הנבחר לראש הממשלה לפני הכנסת, יציג את שרי הממשלה, יודיע על חלוקת התפקידים ביניהם ועל קווי היסוד של מדיניות הממשלה, וראש הממשלה והשרים יכנסו לכהונתם, ובלבד שקוימו הוראות סעיף 33(א) ו-(ב); סמוך ככל האפשר לאחר מכן, יצהירו ראש הממשלה והשרים בפני הכנסת הצהרת אמונים בנוסח הקבוע בסעיף קטן (ג).

(א)

ראש הממשלה הנבחר ימסור ליושב ראש הכנסת הודעה מוקדמת על נכונותו להתייצב לפני הכנסת לא יאוחר משבעה ימים לפני תום המועד האמור בסעיף קטן (א); נמסרה הודעה שלא בזמן אחד הכנסים של הכנסת, יכנס יושב ראש הכנסת את הכנסת לענין זה.

(ב)

וזו לשון הצהרת האמונים של ראש הממשלה:

(ג)

"אני (השם) מתחייב כראש הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כראש הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת."

וזו לשון הצהרת האמונים של השרים:

"אני (השם) מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת."

לא הוצגה הממשלה לפני הכנסת כאמור כסעיף 14, ייערכו בחירות מיוחדות.

(א)

מי שנבחר לראש הממשלה ולא הציג ממשלה כאמור, וחזר ונבחר, ושוב לא הציג ממשלה כאמור, לא יהיה מועמד לראש הממשלה בבחירות המיוחדות שייערכו בסמוך לאחר מכן.

(ב)

לא יתמנה לשר מי שאינו כשיר להיות מועמד לכנסת; ואולם מי שכיהן במשרה או בתפקיד המפורטים בסעיף 7 לחוק-יסוד: הכנסת, יכול שיתמנה לשר, ובלבד שחדל לכהן באותם משרה או תפקיד לפני מינויו.

(א)

לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון וטרם חלפו עשר שנים מיום שגמר לרצות את עונשו.

(ב)

חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא יתמנה לשר בתקופת כהונתה של אותה כנסת.

(ג)²

לא יתמנה לשר מי שהינו בעל אזרחות נוספת שאינה ישראלית, אם דיני המדינה שהוא אזרח שלה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.

(ד)

נעשה הסכם בכתב בקשר לבחירות לראש הממשלה או לכינונה של ממשלה³, או בקשר להבעת אי-אמון בראש הממשלה, או בקשר לצירוף שרים נוספים לממשלה לאחר כינונה, או בקשר למינויו של סגן שר, ימסרו הצדדים להסכם את נוסחו המלא למזכיר הכנסת תוך שלושה ימים מיום החתימה ולא יאוחר מ-48 שעות לפני יום הבחירות או 24 שעות לפני הצגת

הממשלה או הצבעת אי-האמון, לפי הענין; במנין הימים והשעות לא יבואו בחשבון ימי מנוחה או שבתון על פי חיקוק; נעשה הסכם מטעם רשימת מועמדים לכנסת, ימסרו אותו הצדדים להסכם מיד למזכיר הכנסת.

(א)

מזכיר הכנסת יביא מיד לידיעת חברי הכנסת, ובתקופה של בחירות לכנסת - גם לידיעת באי כוח רשימות המועמדים, כל הסכם שנמסר לו לפי סעיף זה.

(ב)

לאחר המועד האמור בסעיף קטן (א) לא ייחתם הסכם בקשר לענינים האמורים בו, אלא אם כן נקבע מועד חדש לאותו ענין, המאפשר פרסום הסכם כאמור בסעיף זה.

(ג)

מקום שעל פי חוק נתונה סמכות להעביר אדם מתפקידו בכנסת, בממשלה, בשירות המדינה, בתאגיד שהוקם בחוק, בחברה ממשלתית או בכל גוף ציבורי אחר - לא ייעשה הסכם ולא תינתן התחייבות בענין אי-העברתו של אותו אדם מתפקידו.

(א)

לא תינתן ערבות במישרין או בעקיפין, בכסף, בשווה כסף, בשירות או בכל טובת הנאה אחרת, להבטחת ביצועם של הסכם או של התחייבות כאמור בסעיף זה, ולא יהיה תוקף לערבות כאמור.

(ב)

הכנסת רשאית, ברוב של חבריה, להביע אי-אמון בראש הממשלה.

(א)

הבעת אי-אמון של הכנסת בראש הממשלה, יראוה כהחלטת הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה.

(ב)

לא נתקבל חוק התקציב תוך שלושה חדשים לאחר תחילתה של שנת הכספים, יראו בתום התקופה האמורה כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה.

הביעה הכנסת אי-אמון בראש הממשלה, לא נתקבל חוק התקציב כאמור בסעיף 20 או שראש הממשלה פיזר את הכנסת לפי סעיף 22, ייערכו הבחירות לכנסת ולראש הממשלה ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מהיום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המוקדמות.

(א)

הוראות סעיפים 34 ו-35 לחוק-יסוד: הכנסת, לא יחולו לענין התפזרות הכנסת לפי סעיפים 19 ו-20 ולענין פיזור הכנסת לפי סעיף 22; ואולם רשאית הכנסת, ברוב חבריה, לקבוע בחוק שיתקבל בתוך 14 ימים מהיום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המוקדמות, מועד בחירות מוקדם יותר מהמועד האמור בסעיף קטן (א).

(ב)

נוצרה עילה לקיום בחירות מוקדמות כאמור בסעיף זה בתוך 120 ימים לפני מועד הבחירות המקורי כאמור בסעיף 10(ג), ייערכו הבחירות לכנסת ולראש הממשלה, על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), במועד הבחירות המקורי.

(ג)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 9א לחוק-יסוד: הכנסת.

(ד)

נוכח ראש הממשלה כי קיים בכנסת רוב המתנגד לממשלה, ושעקב כך נמנעת אפשרות לפעולה תקינה של הממשלה, רשאי הוא, בהסכמת נשיא המדינה, לפזר את הכנסת בצו שיפורסם ברשומות ויתקיימו בחירות מוקדמות כאמור בסעיף 21.

(א)

ראש הממשלה לא יהיה רשאי להשתמש בסמכותו לפי סעיף זה -

(ב)

מתחילת כהונתה של כנסת חדשה ועד לכינון הממשלה החדשה;

(1)

מהיום שבו החליטה ועדת הכנסת של הכנסת להמליץ על העברתו מכהונתו עד היום שבו החליטה מליאת הכנסת בענין, כאמור בסעיפים 26 ו-27.

(2)

ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להתפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה; ההתפטרות תיכנס לתוקף כעבור 48 שעות לאחר שהגיע כתב ההתפטרות לידי הנשיא, זולת אם חזר בו ראש הממשלה לפני כן.

(א)

ראש הממשלה שהתפטר, יודיע על כך ליושב ראש הכנסת, ויושב ראש הכנסת יודיע על כך לכנסת.

(ב)

התפטר ראש הממשלה, ייערכו בחירות מיוחדות.

(ג)

ראש הממשלה שחדל לכהן כחבר הכנסת, דינו כדין ראש הממשלה שהתפטר.

(א)

סעיף זה לא יחול על ראש הממשלה שלא היה חבר הכנסת בעת היבחרו בבחירות מיוחדות.

(ב)

לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ולא יוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה.

(א)

כתב אישום נגד ראש הממשלה יוגש ויתברר בבית המשפט המחוזי בירושלים, שיישב בהרכב של שלושה שופטים.

(ב)

בית המשפט שהרשיע את ראש הממשלה בעבירה, יקבע בפסק דינו אם יש באותה עבירה משום קלון.

(ג)

הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה שיש עמה קלון.

(א)

תוך שלושים ימים מהיום שבו פסק הדין נעשה סופי, תחליט ועדת הכנסת של הכנסת בדבר המלצתה לענין העברת ראש הממשלה מכהונתו; לא תחליט הועדה להמליץ על העברת ראש הממשלה מכהונתו אלא ברוב חבריה; החליטה ועדת הכנסת להמליץ על העברת ראש הממשלה מכהונתו, תביא את המלצתה בפני מליאת הכנסת; לא הביאה ועדת הכנסת את המלצתה תוך המועד האמור, יעלה יושב ראש הכנסת את הענין לדיון במליאת הכנסת במועד הקרוב האפשרי.

(ב)

ועדת הכנסת והכנסת לא יחליטו בדבר העברת ראש הממשלה מכהונתו אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו לפניהן.

(ג)

החליטה הכנסת להעביר את ראש הממשלה מכהונתו, ייערכו בחירות מיוחדות.

(ד)

הוראות סעיפים 42א ו-42ב לחוק-יסוד: הכנסת לא יחולו על ראש הממשלה.

(ה)

הכנסת רשאית, ברוב של שמונים מחבריה, להעביר את ראש הממשלה מכהונתו.

(א)

הצעה להעביר את ראש הממשלה מכהונתו תוגש על ידי ארבעים חברי הכנסת לפחות ליושב ראש הכנסת, והוא יעבירנה לדיון בועדת הכנסת של הכנסת.

(ב)

ועדת הכנסת תחליט בענין ההצעה ותביא את המלצתה בפני מליאת הכנסת תוך שלושים ימים מיום שההצעה הועברה אליה; לא הביאה ועדת הכנסת את המלצתה תוך המועד האמור, יעלה יושב ראש הכנסת את הענין לדיון במליאת הכנסת במועד הקרוב האפשרי.

(ג)

ועדת הכנסת והכנסת לא יחליטו בדבר העברת ראש הממשלה מכהונתו אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו לפניהן.

(ד)

החליטה הכנסת להעביר את ראש הממשלה מכהונתו, ייערכו בחירות מיוחדות.

(ה)

נפטר ראש הממשלה או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, ייערכו בחירות מיוחדות.

(א)

נפטר ראש הממשלה, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, או שהועבר מכהונתו, תקבע הממשלה אחד השרים, שהוא חבר הכנסת, לכהן כראש הממשלה בפועל, עד שייכנס לכהונתו ראש הממשלה החדש.

(א)

לראש הממשלה בפועל יהיו כל הסמכויות של ראש הממשלה זולת הסמכות לפזר את הכנסת.

(ב)

נעדר ראש הממשלה מן הארץ, יזמן את ישיבות הממשלה וינהל אותן אחד השרים שמינה ראש הממשלה.

(א)

נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו לתקופה שאינה עולה על מאה ימים רצופים, ימלא את מקומו אחד השרים שהוא חבר הכנסת ושראש הממשלה קבעו; לא נקבע ממלא מקום או שנקבע, אך נבצר ממנו למלא את תפקידו - יכהן כממלא מקום ראש הממשלה אחד השרים שהוא חבר הכנסת ושבחרה לכך הממשלה, עד שיחזור למלא את תפקידו ראש הממשלה או ממלא מקומו הקבוע.

(ב)

הוראת סעיף קטן (א) תחול על ממלא מקום ראש הממשלה בתקופה שבה הוא ממלא את מקומו.

(ג)

חלפו מאה ימים רצופים שבהם נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו והוא לא חזר למלאו, יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, ויחולו הוראות סעיפים 28 ו-29.

(ד)

ראש הממשלה שהתפטר או שהכנסת הביעה בו אי-אמון, ימשיך במילוי תפקידו עד שייכנס לכהונתו ראש הממשלה החדש שנבחר.

(א)

נפטר ראש הממשלה, נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו, התפטר, או הועבר מכהונתו, או שהכנסת הביעה בו אי-אמון - יוסיפו השרים לכהן בתפקידם עד שייכנס לתפקידו ראש הממשלה החדש שנבחר.

(ב)

נערכות בחירות לכנסת ולראש הממשלה או בחירות מיוחדות, ימשיכו ראש הממשלה והשרים של הממשלה היוצאת במילוי תפקידם עד שייכנסו לכהונתם ראש הממשלה והשרים של הממשלה החדשה.

מספר חברי הממשלה, לרבות ראש הממשלה, לא יפחת משמונה.

(א)

לפחות מחצית השרים יהיו חברי הכנסת.

(ב)

שר יהיה ממונה על משרד, אולם יכול שיהיה שר בלי תיק.

(ג)

ראש הממשלה יכול שיכהן גם כשר הממונה על משרד.

(ד)

בכפוף להוראות סעיף קטן (ב) רשאי ראש הממשלה לצרף שרים נוספים לממשלה לאחר כינונה; תחילת כהונתו של שר שצורף תהא עם מסירת הודעה מאת ראש הממשלה לכנסת על מינויו; סמוך לאחר מכן ימסור השר בכנסת הצהרת אמונים בנוסח הקבוע בסעיף 14(ג).

(ה)

שר אחראי בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם הוא ממונה, והוא חייב במתן דין וחשבון לכנסת על מילוי תפקידו.

(ו)

בממשלה שמספר חבריה, לרבות ראש הממשלה, אינו עולה על שמונה, אין להעביר שר מכהונתו.

(א)

פחת מספר חברי הממשלה, לרבות ראש הממשלה, משמונה, ימנה ראש הממשלה תוך 72 שעות, שר או שרים להשלמת המספר הדרוש, ועד אז הוא לא יהא רשאי להעביר שר מכהונתו; לא הושלם המספר כאמור ייערכו בחירות מיוחדות.

(ב)

שר רשאי להתפטר מהממשלה על ידי הגשת כתב התפטרות לראש הממשלה; כהונתו בממשלה נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב ההתפטרות הגיע לראש הממשלה, זולת אם חזר בו השר מהתפטרותו לפני כן.

(א)

ראש הממשלה רשאי, בהודעה בכתב, להעביר שר מכהונתו; כהונתו של השר נפסקת 48 שעות לאחר שכתב ההעברה מכהונה נמסר לידיו, זולת אם חזר בו ראש הממשלה לפני כן.

(ב)

הכנסת רשאית להעביר שר מכהונתו בהחלטה ברוב של שבעים מחבריה; הכנסת לא תדון בהעברת שר מכהונתו אלא על פי המלצת רוב חברי ועדת הכנסת ולאחר שניתנה לשר הזדמנות לטעון טענותיו בפני הועדה ובפני מליאת הכנסת.

(ג)

על הפסקת כהונתו של שר יודיע ראש הממשלה לממשלה ולכנסת, בישיבתן או בדרך אחרת.

(ד)

חדל שר לכהן, נעדר מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא את התפקיד - ראש הממשלה או שר שיקבע ראש הממשלה, עד שיחזור השר למלא את תפקידו או עד שיתמנה מחליפו; על מילוי מקומו של שר ימסור ראש הממשלה הודעה לממשלה וליושב ראש הכנסת, ויושב ראש הכנסת יודיע על כך לכנסת.

(א)

תקופת מילוי המקום של שר שחדל לכהן כאמור בסעיף קטן (א), לא תעלה על שלושה חודשים; בסיומה רשאי ראש הממשלה, באישור הממשלה, למנות חבר הכנסת להיות שר בתפקידו של השר שחדל לכהן כאמור, לתקופה שלא תעלה על שנה, ומינויו אינו טעון אישור הכנסת.

(ב)

שר הממונה על משרד רשאי, באישור ראש הממשלה, למנות לאותו משרד מבין חברי הכנסת סגן שר, וכן רשאי ראש הממשלה למנות למשרדו סגן שר כאמור; סגן שר ייכנס לתפקידו משהודיעה הממשלה בכנסת על מינויו; לסגן שר שמונה על ידי ראש הממשלה ייקרא "סגן שר במשרד ראש הממשלה".

(א)

סגן שר יפעל, בכנסת ובמשרד שנתמנה לו, בשם חבר הממשלה שמינה אותו ובמסגרת העניינים שמסר לו.

(ב)⁴

חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא יתמנה לסגן שר בתקופת כהונתה של אותה כנסת.

(ג)⁵

כהונתו של סגן שר נפסקת בכל אחת מאלה:

סגן השר התפטר בהגשת כתב התפטרות לחבר הממשלה שמינה אותו;

(1)

אותו שר חדל להיות שר או להיות ממונה על אותו משרד, ובסגן שר במשרד ראש הממשלה - ראש הממשלה חדל לכהן;

(2)

ראש הממשלה או אותו שר החליטו להפסיק כהונתו של סגן השר;

(3)

סגן השר חדל להיות חבר הכנסת.

(4)

ראש הממשלה רשאי -

(א)

39.

לקבוע את תפקידי השרים;

(1)

לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים;

(2)

להעביר סמכויות וחובות שלא נקבעו בחוק משר אחד לשר אחר;

(3)

להעביר שטחי פעולה ממשרד למשרד;

(4)

לקבוע את משרדי הממשלה וכן לאחד משרדים, לחלקם, לבטלם ולהקים משרדים חדשים, ומשעשה כן, ימסור הודעה לכנסת;

(5)

למנות ועדות שרים קבועות, זמניות או לענינים מסויימים; מונתה ועדה, רשאית הממשלה לפעול באמצעותה.

(6)

בממשלה תפעל ועדת שרים לעניני בטחון לאומי שהרכבה: ראש הממשלה - יושב ראש, שר הבטחון, שר המשפטים, שר החוץ, השר לבטחון פנים ושר האוצר; הממשלה רשאית, לפי הצעת ראש הממשלה, להוסיף חברים לועדה, ובלבד שמספר חברי הועדה לא יעלה על מחצית ממספר חברי הממשלה.

(א1)

סמכות הנתונה על פי חוק לשר אחד, רשאי ראש הממשלה להעבירה, כולה או מקצתה, לשר אחר; החלטה לפי הוראה זו טעונה אישור הכנסת.

(ב)

ראש הממשלה ינהל את עבודת הממשלה ויקבע בתקנון את סדרי העבודה וסדרי ההצבעה בממשלה ובועדותיה.

(ג)

החלטות הממשלה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה לראש הממשלה קול נוסף.

(ד)

לממשלה יהיה צוות, שיקים ויפעיל ראש הממשלה, לייעוץ מקצועי קבוע בתחומי הבטחון הלאומי; ראש הממשלה רשאי להטיל על הצוות תחומי ייעוץ נוספים.

(ה)

הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת.

40.

סמכות הנתונה על פי דין לממשלה, למעט סמכויות לפי חוק-יסוד זה, רשאית הממשלה לאצול לאחד השרים.

(א)

41.

סמכות הנתונה לאחד השרים על פי חוק או שהועברה לו על פי סעיף 39(ב), למעט סמכות להתקין תקנות, רשאי השר לאצול, כולה, מקצתה, או בסייגים, לעובד ציבור.

(ב)

סמכות שהממשלה אצלה לשר, למעט סמכות להתקין תקנות, רשאי השר לאצלה, כולה, מקצתה או בסייגים, לעובד ציבור אם הסמיכה אותו הממשלה לכך.

(ג)

לענין סעיף זה ולענין סעיף 39(ב) -

(ד)

סמכות הנתונה לממשלה או לשר, אף חובה המוטלת עליהם במשמע;

(1)

שר - לרבות ראש הממשלה.

(2)

הוראות סעיף זה יחולו אם אין כוונה אחרת משתמעת מן החוק המקנה את הסמכות או מטיל את החובה.

(ה)

שר, לרבות ראש הממשלה, הממונה על ביצועו של חוק, רשאי ליטול לעצמו כל סמכות, למעט סמכות בעלת אופי שיפוטי, הנתונה על פי אותו חוק לעובד מדינה, אם אין כוונה אחרת משתמעת מן החוק; השר רשאי לעשות כאמור לענין מסויים או לתקופה מסויימת.

42.

ראש הממשלה, השרים וסגני השרים ימלאו את תפקידם בנאמנות, ולא יעסקו בפעילות כלכלית או ציבורית אלא בתחומים ולפי כללים שקבעה הממשלה.

43.

הדיונים וההחלטות של הממשלה ושל ועדות השרים בענינים הבאים הם סודיים וגילוים ופרסומם אסור; ואלה הענינים:

(א)

44.

בטחון המדינה;

(1)

יחסי חוץ של המדינה;

(2)

סוג ענינים אחר שהממשלה ראתה את סודיותו כחיונית למדינה והכריזה עליו, בצו, לצורך סעיף זה;

(3)

ענין שהממשלה החליטה לשמרו בסוד, ובלבד שגילויו ופרסומו של ענין כזה אינו אסור אלא על מי שידע על ההחלטה.

(4)

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דברים שהממשלה או ראש הממשלה, או מי שהממשלה או ראש הממשלה הסמיכוהו לכך, התירו את פרסומם, או על דברים שפרסומם נדרש על פי דין.

(ב)

משכורתם של ראש הממשלה, השרים וסגני השרים ותשלומים אחרים שישולמו להם בתקופת כהונתם או לאחריה, או לשאיריהם לאחר מותם, ייקבעו בחוק או בהחלטה של הכנסת, או של ועדה ציבורית⁶ שהכנסת מינתה לכך.

45.

הממשלה, על פי הצעת ראש הממשלה, תמנה את מזכיר הממשלה, ותקבע את תפקידיו.

46.

ראש הממשלה או שר הממונה על ביצועו של חוק מוסמך להתקין תקנות לביצועו.

(א)

47.

חוק יכול שיסמיך את ראש הממשלה או שר להתקין תקנות בענין שנקבע בהסמכה.

(ב)

תקנות שהתקינו ראש הממשלה או שר והקובעות ענישה פלילית בשל הפרתן, לא ייכנסו לתוקף אלא אם כן אושרו, לפני פרסומן, על ידי ועדה מועדות הכנסת שהנושא נמצא בתחום אחריותה; לא החליטה הועדה בדבר אישור התקנות או דחייתן בתוך שלושים ימים מן היום שהתקנות נמסרו לה, יראו את התקנות כאילו אושרו.

(א)

48.

אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בהוראות חוק-יסוד או חוק אחר הדנות בתקנות.

(ב)

ראתה הכנסת שקיים במדינה מצב של חירום, רשאית היא, ביוזמתה או על פי הצעת הממשלה, להכריז על מצב חירום.

(א)

49.

תקופת תוקפה של ההכרזה תהא כפי שנקבע בה, אך לא תעלה על שנה; הכנסת רשאית לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור.

(ב)

ראתה הממשלה שקיים במדינה מצב של חירום ושעקב דחיפות הענין יש להכריז על מצב חירום עוד לפני שניתן לכנס את הכנסת, רשאית היא להכריז על מצב חירום; תוקפה של ההכרזה יפקע כעבור שבעה ימים מיום נתינתה, אם לא אושרה או בוטלה קודם לכן על ידי הכנסת בהחלטה של רוב חבריה; לא התכנסה הכנסת, רשאית הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור בסעיף קטן זה.

(ג)

הכרזות הכנסת או הממשלה על מצב חירום יפורסמו ברשומות; לא ניתן לפרסם הכרזה על מצב חירום ברשומות, תפורסם ההכרזה בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שתפורסם ברשומות מיד כשניתן יהיה לעשות כן.

(ד)

הכנסת רשאית, בכל עת, לבטל הכרזה על מצב חירום; הודעה על הביטול תפורסם ברשומות.

(ה)

במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה, בטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים; תקנות שעת חירום יונחו על שולחן ועדת החוץ והבטחון של הכנסת סמוך ככל האפשר לאחר התקנתן.

(א)

50.⁸

ראה ראש הממשלה כי לא ניתן לכנס את הממשלה וכי קיים צורף דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת חירום, רשאי הוא להתקינן או להסמיך שר להתקינן.

(ב)

תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים, והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק.

(ג)

אין בכוחן של תקנות שעת חירום למנוע פניה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע, או להתיר פגיעה בכבוד האדם.

(ד)

לא יותקנו תקנות שעת חירום ולא יופעלו מכוחן הסדרים, אמצעים וסמכויות, אלא במידה שמצב החירום מחייב זאת.

(ה)

תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חדשים מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק, או שבוטלו על ידי הכנסת בחוק או בהחלטה של רוב חברי הכנסת.

(ו)

תקנות שעת חירום ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות; לא ניתן לפרסמן ברשומות, הן יפורסמו בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שיפורסמו ברשומות מיד כשניתן יהיה לעשות כן.

(ז)

חדל מצב החירום להתקיים, יוסיפו תקנות שעת חירום להתקיים לתקופת תוקפן אך לא יותר מ-60 ימים מסיום מצב החירום; תקנות שעת חירום שתוקפן הוארך בחוק, יוסיפו לעמוד בתוקפן.

(ח)

המדינה לא תפתח במלחמה אלא מכוח החלטת הממשלה.

(א)

51.

אין בסעיף זה כדי למנוע פעולות צבאיות הנדרשות למטרת הגנה על המדינה ובטחון הציבור.

(ב)

הודעה על החלטת הממשלה לפתוח במלחמה לפי סעיף קטן (א) תימסר לועדת החוץ והבטחון של הכנסת בהקדם האפשרי; ראש הממשלה ימסור את ההודעה בהקדם האפשרי גם במליאת הכנסת; הודעה על פעולות צבאיות כאמור בסעיף קטן (ב) תימסר לועדת החוץ והבטחון של הכנסת בהקדם האפשרי.

(ג)

הממשלה תמסור לכנסת ולועדותיה מידע על פי דרישתן ותסייע להן במילוי תפקידן; הוראות מיוחדות ייקבעו בחוק לחיסוי מידע כשהדבר נחוץ להגנה על בטחון המדינה ויחסי החוץ או קשרי מסחר בינלאומיים שלה, או להגנה על זכות או חסיון שבדין.

(א)

52.

הכנסת רשאית, לפי דרישה של לפחות ארבעים מחבריה, לקיים דיון בהשתתפות ראש הממשלה בנושא שהוחלט עליו; דרישה כאמור יכול שתוגש לא יותר מאחת לחודש.

(ב)⁹

הכנסת רשאית לחייב שר להופיע לפניה, וכן רשאית ועדה מועדות הכנסת במסגרת מילוי תפקידיה.

(ג)

ועדה מועדות הכנסת רשאית, במסגרת מילוי תפקידיה, באמצעות השר הנוגע בדבר או בידיעתו, לחייב עובד המדינה או כל מי שייקבע בחוק, להתייצב לפניה.

(ד)

ראש הממשלה וכל שר רשאים להשמיע את דבריהם לפני הכנסת וועדותיה.

(ה)

פרטים לענין ביצוע סעיף זה יכול שייקבעו בחוק או בתקנון הכנסת.

(ו)

על אף האמור בכל דין, אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.

53.

על אלה תודיע הממשלה לכנסת:

(א)

54.

מינוי ממלא מקום לראש הממשלה או מינוי ראש הממשלה בפועל;

(1)

התפטרות ראש הממשלה או פטירתו;

(2)

התפטרות שר או פטירתו;

(3)

העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד;

(4)

פקיעת כהונתו של סגן שר.

(5)

ההודעה תינתן בכנסת, ובימי פגרת הכנסת - ליושב ראש הכנסת, והוא יביא אותה לידיעת חברי הכנסת.

(ב)

על אלה תפורסם הודעה ברשומות מטעם הכנסת:

(א)

55.

הבעת אי-אמון מאת הכנסת בראש הממשלה;

(1)

העברת ראש הממשלה מכהונתו;

(2)

העברת שר מכהונתו על ידי הכנסת;

(3)

אישור הכנסת לפי סעיף 39(ב);

(4)

החלטה לפי סעיף 45;

(5)

אי קבלת חוק התקציב כאמור בסעיף 20.

(6)

על אלה תפורסם הודעה ברשומות מטעם הממשלה:

(ב)

התייצבות הממשלה לפני הכנסת, השרים וחלוקת התפקידים ביניהם;