1.(א) חבר הכנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת-דעה בעל-פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה - בכנסת או מחוצה לה - אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת*.

1.(ב) חבר הכנסת אינו חייב להגיד בעדות דבר שנודע לו עקב מילוי תפקידו כחבר הכנסת.

1.(ג) חסינותו של חבר הכנסת לפי סעיף זה תעמוד לו גם לאחר שחדל מהיות חבר הכנסת.

* לפי סעיף 13(1) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי "פרסום המוגן לפי סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויות וחובותיהם, התשי"א-1951". ראה סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בדבר טענת חסינות כטענה מקדמית.

2. חסינות בפני חיפוש

2.(א) חבר הכנסת יהיה חסין* - (1) בפני חיפוש בדירתו; (2) בפני חיפוש בגופו או בחפציו, חוץ מן החיפוש במקום שנועד לבדיקה מטעם שלטונות המכס.

2.(ב) חבר הכנסת יהיה חסין בפני חיפוש בניירותיו, פתיחתם והחרמתם; אולם לשם קיום הפיקוח לפי כל חוק על מטבע או על מטבע-חוץ, מותר לפתוח ניירותיו של חבר הכנסת בנוכחותו, אך לא לקרוא בהם אלא אם היה הנייר שטר כסף, שיק, המחאה או נייר ערך. ניירות של חבר הכנסת כוללים דבר דואר הנשלחים אליו, ודברי דואר הנשלחים ממנו לפי סידור מיוחד שנקבע על-ידי ועדת הכנסת**.

* התלונן חבר הכנסת לפני ועדת הכנסת על פגיעה בו על-ידי מישהו, דבר המהווה עבירה על חוק חסינות חברי הכנסת, תברר ועדת הכנסת את העובדות, ואם מצאה שיש רגלים לתלונה, תבקש מיושב-ראש הכנסת להעביר את העניין לתביעה הכללית בהוראה, להעמיד את הפוגע לדין פלילי בשל העבירה. (החלטת ועדת הכנסת מיום ד' בשבט התשי"ג - 20.1.1953). ** דברי דואר יוצאים של חברי-הכנסת, המיועדים לחיילים בצה"ל והמיועדים לאסירים בבתי-הסוהר, על-מנת ובכדי שהצנזורה לא תפתח אותם, חייב חבר-הכנסת למסור אותם אישית לארכיון הכנסת ועליהם תוטבע חותנת לאמור: "מכתב זה נשלח ביד חבר-הכנסת ועל אחריותו. ארכיון הכנסת". דברי דואר אלה יישלחו באמצעות ארכיון הכנסת. (החלטת ועדת הכנסת מיום ט"ו באב התש"ם - 28.7.1980).

3. חסינות בפני מעצר (תיקון מס' 14)

3.(א) חבר הכנסת לא ייעצר אלא אם נתפש בשעה שעשה מעשה פשע שיש עמו שימוש בכוח או הפרעת השלום או בגידה. 3.(ב) הרשות העוצרת חבר הכנסת לפי סעיף קטן (א) תודיע על-כך מיד ליושב-ראש הכנסת.

3.(ג) חבר הכנסת שנעצר לפי סעיף קטן (א) לא יוחזק במעצר יותר מעשרה ימים, אלא אם ניטלה ממנו החסינות מפני מעצר לגבי אותו פשע לפני תום עשרת הימים.

4. חסינות בפני דין פלילי (תיקון מס' 13)

4.(א) חבר הכנסת לא יובא לדין פלילי בשל אשמה על עבירה שנעברה בזמן היותו חבר הכנסת או לפני שהיה לחבר הכנסת, אלא לאחר שניטלה ממנו החסינות לגבי האשמה הנידונה*;**. 4.(א1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על העבירות הבאות: (1) עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה; (2) עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק; (3) עבירה מינהלית שדינה קנס מנהלי קצוב.

4.(ב) חבר הכנסת שניטלה ממנו החסינות לגבי אשמה מסויימת, דינו, לכל הכרוך באותה אשמה, כדין כל אדם***.

* ראה גם סעיף 88 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 (עמ' 101). ** ראה סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, בדבר טענת חסינות כטענה מקדמית. *** אין בשלילת אפשרות העבודה התקינה בכנסת כדי לדחות ביצוע גזר-דין מאסר שהוטל על חבר- הכנסת (המ' 118/79, רכטמן נ' מדינת ישראל, פ"ד ל"ג(2), עמ' 45).

5. הפסקת הליכים משפטיים

5. היתה אשמה פלילית תלויה ועומדת כנגד אדם ביום היותו לחבר הכנסת, יופסקו בו ביום כל ההליכים המשפטיים באותה אשמה, ולא ימשיכו בהם על עוד לא ניטלה ממנו החסינות לגבי אותה אשמה.

6. התיישנות של עבירות

6. התקופה שבה נמנעה, מכוח חוק זה, הבאתו של חבר הכנסת לדין על עבירה מסויימת - לא תבוא במניין תקופת ההתיישנות לגבי אותה עבירה.

7. שירות חובה

7. (א) חבר הכנסת פטור מחוברת שירות סדיר לפי חוק שירות בטחון, התש"ט-1949*, ומכל חובת שירות לפי חוק אחר, אם לא החליטה הכנסת החלטה אחרת בימי מלחמה. (ב) אין חבר הכנסת פטור מחובר שירות מילואים לפי חוק שירות בטחון, התש"ט-1949;* אולם הסידורים בדבר המועד למילוי חובה זו יקבעו על-ידי ועדת הכנסת בהתייעצות עם שר הבטחון או עם בא כוחו.** * כיום - חוק שירות בטחון, [נוסח משולב], התשמ"ו-1986. ** ועדת הכנסת אישרה את ההסדר שהוסכם עם שר הבטחון, בהתאם לסעיף 7 (ב) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, בעניין שירות מילואים של חברי הכנסת כדלקמן: 1. בכפיפות לאמור בסעיפים 2 ו-3 להלן, ימשיך חבר הכנסת להיות נמנה עם יחידת המילואים אליה היה שייך ערב הבחרו לכנסת והוא ייקרא לשירות לפי סדרי יחידתו. 2. ועדת הכנסת תוכל להחליט בכל עת, לפי בקשת חבר-הכנסת הנוגע בדבר, או ביוזמתה, כי בגלל סיבות הכרוכות בכהונתו, נבצר מחבר כנסת פלוני בדרך כלל לצאת למילואים; וכשהחליטה כאמור, יודעי יו"ר הוועדה על כך ללשכת ראש מטכ"ל/אכ"א אשר תורה להציב את חבר הכנסת מיד לר"מ 80 למשך כל תקופת כהונתו, ביטול ההצבה לר"מ 80 והחזרת חבר הכנסת ליחידת מילואים פעילה ייעשה רק לפי פניית יו"ר ועדת הכנסת. 3. לא החליטה ועדת הכנסת כאמור בסעיף 2 דלעיל, לגבי חבר-כנסת פלוני, ואותו חבר כנסת נקרא לשירות מילואים פעיל על-ידי יחידתו אך סובר כי לא יוכל לשרת באותו מועד בגלל סיבות הכרוכות בכהונתו, יודיע על כך ליו"ר ועדת הכנסת בצירוף בקשה לדחיית השירות; יו"ר הוועדה יעביר את ההודעה ואת בקשת הדחייה ללשכת ראש מטכ"ל/אכ"א, אשר תורה את היחידה לדחות את שירותו של חבר הכנסת בהתאם לבקשתו. הערה: יושב-ראש ועדת הכנסת יפעל בסמכות ועדת הכנסת בכל האמור לעיל, אלא אם ימצא לנכון להביא את העניין לוועדה. (החלטת ועדת הכנסת מיום י"ב בשבט התשל"ו - 14.1.1976).

8. מועד למתן עדות

8. נדרש חבר הכנסת למסור עדות לפני בית-משפט, ייקבע המועד לגביית עדותו בהסכמת יושב-ראש הכנסת.

9. חופש התנועה בתחום המדינה

9.(א) שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת, אלא אם היו האיסור או ההגבלה מטעמים של בטחון המדינה או של סוד צבאי. 9.(ב) חבר הכנסת זכאי לנסיעה חינם בתחומי המדינה ברכבת ובאוטובוסים שבשירות ציבורי להסעת נוסעים.

9א. תעודת חבר-הכנסת (תיקון מס' 3)

9א. תעודת חבר הכנסת תשמש תעודה מזהה לעניין כל דין; פרטי התעודה וצורתה ייקבעו בידי ועדת הכנסת.

10. יציאה לחוץ-לארץ

10.(א) שום הוראה המתנה את היציאה מן המדינה בקבלת היתר או רשיון לא תחול על חבר הכנסת אלא בימי מלחמה.

10.(ב) חבר הכנסת היוצא את המדינה זכאי לקבל דרכון שירות.

11. שירותי טלפון ודואר (תיקונים מס' 1 ו-10)

11.(א) חבר הכנסת זכאי לטלפון בדירתו והרשות המוסמכת תתקינו חינם בזכות קדימה על-פני אדם אחר.

11.(ב) חבר הכנסת זכאי למספר שיחות טלפוניות חינם; ועדת הכנסת תקבע את מספר השיחות לסוגיהן*.

11.(ג) כל שיחת טלפון בין-עירונית של חבר הכנסת מדירתו או מבניין הכנסת או משרד דואר, תהיה לה זכות בכורה, אם באה על-כך דרישה מאת חבר הכנסת.

11.(ד) כל מכתב מאת חבר הכנסת הנשלח בדואר רגיל מבניין הכנסת לכל מקום בתחומי המדינה, פטור מתשלום.**

11.(ה) 75 ימים לפני יום הבחירות לכנסת לא תחול הוראת סעיף קטן (ד).

* ראה חוברת חוקים והחלטות בנושאי שכר וגימלאות, בהוצאת ועדת הכנסת. ** (1) זכותו של ח"כ לשלוח מכתבים הפטורים מתשלום, באה על מנת לאפשר לו למלא ביעילות את תפקידו כחבר-הכנסת. זכות זו לא נועדה לשמש כהטבה אישית ואף לא נועדה לשמש את מפלגתו של חבר-הכנסת. לפיכך השמוש הראוי בה הוא במקרים הבאים: מכתבי תשובה לפניות הציבור; מכתבי פניה לאישים ומוסדות בקשר לעניינים שהח"כ מטפל בהם אישית כח"כ, משלוח מאמרים, רשימות ותגובות הקשורים בפעילותו הציבורית של ח"כ וכן משלוח כל מכתב אחר בקשר לפעילותו כח"כ. (החלטת ועדת האתיקה מיום ז' בחשון התשמ"ו, 22 באוקטובר 1985).

(2) מכתב מאת חבר הכנסת (הפטור מתשלום) הוא מכתב אשר נמסר למשלוח ע"י חבר הכנסת אישית או שהוא נושא על גבו את חתימתו האישית של חבר הכנסת. (הוראת יו"ר הכנסת למנהל הדואר מיום 3.7.86).

12. פירסומי הממשלה

12. חבר הכנסת זכאי לקבל חינם כל חומר פירסום של הממשלה*.

* (1) זכויותיהם של חברי כנסת וחברי כנסת לשעבר לקבל פירסומים של הממשלה: זכות חבר הכנסת לפירסומי הממשלה על-פי סעיף 12 לחוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951 , וכן זכות חבר הכנסת לשעבר לפי תקנה 30 להחלטות ועדת הכנסת בעניין גימלאות לחברי הכנסת ולשאיריהם, משמעותה הזכות לפירסומים בעת הופעתם וכן, במידה והדבר ניתן מבחינת המלאי, פירסומים אשר פורסמו קודם לכן. (החלטת ועדת הכנסת מיום י"ז בסיון התשל"ב - 30.5.1972). (2) לוועדת הכנסת תוגש, מטעם משרד הבטחון, רשימת הספרים העתידים לצאת לאור במרוצת השנה וכן רשימת הספרים הנמצאים במלאי. ברשימה לא ייכללו, בין השאר, ספרי "תרמיל", אלבומים, אנציקלופדיות, אטלסים ולכסיקונים וכן ספרים המיועדים לנוער ולילדים. מזכירות הכנסת תדאג להפצת הרשימה בין חברי-הכנסת. חברי הכנסת יהיו רשאים להזמין ספרים מתוך הרשימה הנ"ל כפי שמקובל עד היום. (החלטת ועדת הכנסת מיום 12.1.82).

12א. כלי יריה (תיקון מס' 8)

12א. קצין הכנסת ראשי לתת תעודת הרשאה לחבר הכנסת זכאי לשאת כלי יריה של הכנסת; לא יתן קצין הכנסת תעודת הרשאה לפי סעיף זה אלא לאחר שחבר-הכנסת עבר, להנחת דעתו של קצין הכנסת, הכשרה מתאימה בשימוש בכלי היריה שהוא מבקש לשאת, והפעיל אותו במטווח.

13. נטילת חסינות* (תיקונים מס' 12, 14 ו-17)

13.(א) הכנסת רשאית, בהחלטה, ליטול מחבר הכנסת את החסינות לגבי אשמה מסויימת, וכן ליטול ממנו חסינות אחרת או זכות** הנתונות לו לפי חוק זה, חוץ מחסינות או זכות הנתונות לו לפי סעיף 1; אך הכנסת לא תחליט החלטה כזאת אלא לפי הצעת ועדת הכנסת עקב בקשה שהובאה לפני הוועדה.***

13.(ב) הרשות להגיש בקשה בדבר נטילת חסינות מחבר הכנסת שנקבעה בסעיפים 2, 3, 4, או 5 - היא בידי היועץ המשפטי לממשלת ישראל; הרשות להגיש בקשה בדבר נטילת זכות הנתונה לחבר הכנסת לפי חוק זה - היא בידי הממשלה ובידי כל חבר הכנסת.

13.(ג) בקשה לפי סעיף זה תוגש ליושב-ראש הכנסת, שיעבירנה לוועדת הכנסת לדיון בישיבתה הקרובה.

13.(ד) ועדת הכנסת לא תציע, והכנסת לא תחליט, ליטול מחבר הכנסת חסינות או זכות, אלא לאחר שניתנה לאותו חבר הכנסת הזדמנות להשמיע את דברו.****

13.(ה) הכנסת לא תדון ולא תחליט על נטילת חסינות או זכות, אלא אם הודיעו לכל חברי הכנסת,***** לפחות עשרים וארבע שעות מראש, על קיום הדיון וההצבעה.

13.(ו) החלטת הכנסת על נטילת חסינות או זכות תיעשה בהצבעה גלויה.

13.(ז) (1) הוגשה בקשה לנטילת חסינות או זכות מחבר הכנסת, והודיע חבר הכנסת בכתב, כל עוד לא הסתיים הדיון בוועדת הכנסת, ליושב-ראש הכנסת וליושב-ראש ועדת הכנסת, שהוא מסכים לנטילת החסינות או הזכות, כמבוקש, רשאית ועדת הכנסת, בהחלטה, ליטול מחבר הכנסת את החסינות או הזכות; לענין זה, תהיינה לוועדת הכנסת הסמכויות המוקנות לכנסת בסעיף קטן (א); יושב ראש ועדת הכנסת יודיע על ההחלטה לפי סעיף קטן זה לכנסת ונטילת החסינות או הזכות תיכנס לתוקף במועד מסירת ההודעה לכנסת.

(2) הציעה ועדת הכנסת לכנסת ליטול מחבר הכנסת חסינות או זכות, והודיע חבר הכנסת ליושב ראש הכנסת וליושב-ראש ועדת הכנסת שהוא מסכים לנטילת החסינות או הזכות, יודיע יושב-ראש הכנסת על כך לכנסת ונטילת החסינות או הזכות תיכנס לתוקף עם מתן ההודעה לכנסת; החל הדיון בנטילת החסינות או הזכות ייפסק הדיון עם מתן ההודעה.

* האם צריכה כנסת חדשה לשוב ולהסיר חסינות של ח"כ אשר הוסרה בכנסת קודמת, כדי שניתן יהיה להמשיך בהליכים הפליליים נגדו. נפסק: משהוסר המחסום של החסינות הדיונית, הוא הוסר אחת ולתמיד. (בג"צ 507/81, ח"כ אבו חצירא נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד ל"ה(4), עמ' 561). ** נטילת זכות לחופש תנועה מח"כ מאיר כהנא - י"פ התשמ"ה, עמ' 1550. נטילת זכות למשלוח מכתבים פטורים מתשלום מח"כ מאיר כהנא - י"פ התשמ"ז, עמ' 1654. *** (1) העותר טען כנגד חוקיותה של הצעת ועדת הכנסת ליטול ממנו את הזכות לחופש תנועה לפי סעיף 9 לחוק חסינות חברי הכנסת ולבטל את חסינויותיו בפני חפוש ומעצר לפי סעיפים 2 ו-3 לחוק האמור. נפסק: אין להקיף בתוך הביקורת השיפוטית הלכה למעשה שלבי-ביניים בלתי בשלים שאין לאירועם תוצאה הפוגעת בזכות או בחסינות - ושאינם סוף פסוק מכיוון שהם טעונים עדיין ממילא הכרעה ע"י אורגן של הכנסת. (בג"צ 325/85, ח"כ מיעארי נ' יו"ר הכנסת ואח', פ"ד ל"ט (3), עמ' 122).

2) החסינות מוענקת לחברי הכנסת כדי להבטיח מטרות מסויימות והסמכות ליטול את החסינות נתונה לכנסת לשם השגתן של מטרות מסויימות. הענשת חבר הכנסת בעצם נטילת החסינות אינה אחת ממטרות אלה. לשם נטילת חסינות יש להראות כי נתקיימו נסיבות עובדתיות היוצרות סיכון עתידי שהחסינות לא נועדה להגן מפניו, באופן שבנטילת החסינות ניתן להקטין או למנוע סיכון זה, וכי הכנסת סבורה כי הצורך בנטילת החסינות לשם הקטנת הסיכון או מניעתו שקול כנגד הנזק לתפקודו של בית הנבחרים מנטילת החסינות. לשם כך: א. יש להראות שמתקיימת תשתית עובדתית ממנה ניתן להסיק קיומו של סיכון עתידי.

ב. יש להראות כי התשתית העובדתית עולה סיכון עתידי (לכאורה, די במבחן של "אפשרות סבירה").

ג. יש להראות כי הסיכון העתידי שנוצר הוא סיכון שהחסינות לא נועדה להגן מפניו, כגון סיכוי לבצע בעתיד עבירה.

ד. יש להוכיח כי בנטילת החסינות ניתן להקטין או למנוע את הסיכון העתידי. לשם כך יש לבסס קשר סיבתי בין הסיכון העתידי לבין החסינות אותה מבקשים ליטול. (בג"צ 620/85, ח"כ מיעארי נ' יו"ר הכנסת ואח', פ"ד מ"א (4), 169).

**** "חזקה על הוועדה שתשקול אם הזדמנות הניתנת לחבר הכנסת תוך כדי משפט אחד התופס את דעתו ולבו וזמנו וכן דעתם, ליבם וזמנם של פרקליטיו, אמנם יכולה להיחשב הזדמנות נאותה ומספקת וסבירה כפי שהחוק מחייבה" (בג"צ 96/81, א' אבו חצירא נ' ועדת הכנסת, לא פורסם). ***** (1) הנחת הודעה על שולחן הכנסת, בימים בהם הכנסת מתכנסת, הינה דרך חוקית למסירת הודעה לחבר הכנסת. (2) יש להציג בפני הכנסת את כתב האישום ולתת לחברי הכנסת הזדמנות נאותה לעיין בפרוטוקולים של ועדת הכנסת וכן של מליאת הכנסת, באופן שח"כ שלא היה נוכח בכל מהלך הדיונים, תהא לו הזדמנות לעיין בדברי חבריו. (בג"צ 1843/93, פנחסי נ' הכנסת ואח' פ"ד מ"ח (4), 492).

13א. סייגים לעיסוק* (תיקונים מס' 7 ו-15)

13א.(א) חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף אם יש בעיסוק אחד מאלה:

(1) פגיעה בכבוד הכנסת, במעמדו כחבר הכנסת או בחובותיו כחבר הכנסת;

** (2) חשש של ניצול לרעה או השגת כל יתרון או העדפה בשל היותו חבר הכנסת;

(3) אפשרות של ניגוד עניינים בין העיסוק לבין תפקידו כחבר הכנסת;

(4) הופעה, ייצוג, ניהול משא-ומתן או פעילות שתדלנית בפני רשות ממשל, בתמורה כספית או בתמורה חומרית אחרת;

(5) ייצוג משפטי של בעל דין, למעט את עצמו, בהליך משפטי שבו אחד מבעלי הדין הוא המדינה.

13א.(ב) (1) חבר הכנסת רשאי לעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף שאינם אסורים על-פי סעיף קטן (א), ובלבד שהכנסתו השנתית של חבר הכנסת מעיסוק כאמור לא תעלה על מחצית הכנסתו כחבר הכנסת, בין בתמורה כספית ובין בתמורה חמרית אחרת; סייג זה לא יחול על הכנסה מיצירה ספרותית, דרמטית, מוסיקלית או אמנותית של חבר הכנסת;

(2) בתוך כל שנה יגיש חבר הכנסת ליושב-ראש הכנסת, במועד ובטופס שקבע יושב-ראש הכנסת, הצהרה הכוללת את פרטי הכנסתו מעסק או מעיסוק נוסף בשנה שקדמה להגשת ההצהרה;

(3) הצהרות כאמור בפסקה (2) יעמדו לעיון הציבור לפי הסדרים שקבע יושב-ראש הכנסת***.

13א.(ג) לענין סעיף זה -

"לעסוק" - בין אם בעצמו ובין בשתוף עם אחר, לרבות עובד או שלוח, למעט ניהול הנכסים של חבר הכנסת או של משפחתו;

"עיסוק נוסף" - כל עיסוק נוסף על העיסוק כחבר הכנסת לרבות עיסוק חד פעמי;

"הכנסה" - כמשמעותה בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), לרבות הכנסה עקיפה;

"רשות ממשל" - רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, רשות לפי-דין וכן תאגיד או מוסד ממלכתיים, למעט בית-משפט, בית-דין ומשרד שבו נרשמות זכויות על-פי דין;

"תמורה חמרית" - לרבות העמדת רכב, משרד, שרותי משרד ושרותי טלפון לרשות חבר הכנסת לצרכיו הפרטיים.

13א.(ד) סעיף זה לא יחול על שר או סגן שר.

* תקפו של סעיף זה יפקע ביום 1.10.96. ** ראה גם כלל 2א. לכללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים) (תיקון), התשנ"א-1991 (ק"ת התשנ"א, עמ' 1008): עורך דין שהוא חבר הכנסת לא יעסוק בעריכת-דין באופן המעלה חשש של ניצול לרעה או השגת כח יתרון או העדפה בשל היותו חבר הכנסת". *** בימים א ו-ה, בשעות 10‎-12. בספריית הכנסת, לאחר תיאום מראש (י"פ התשנ"א, עמ' 2477).

13א. איסור עיסוק נוסף* (תיקונים מס' 15 ו-16)

13א.(א) חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, למעט עיסוק בהתנדבות וללא תמורה; לענין זה-

"יעסוק" - בין אם בעצמו ובין בשתוף עם אחר, לרבות עובד או שלוח;

"עיסוק נוסף" -

(1) עיסוק נוסף על העיסוק כחבר הכנסת, לרבות עיסוק חד-פעמי, ייצוג של אדם אחר, מתן ייעוץ או קיום פעילות שדלנית למענו;

(2) כהונה כראש רשות מקומית או כיושב ראש של רשות, תאגיד או מוסד ממלכתיים;

"תמורה" - תמורה כספית או תמורה חומרית אחרת;

"תמורה חומרית" - לרבות העמדת משרד ושרותי משרד לרשות חבר הכנסת לצרכיו הפרטיים, ולרבות העמדת רכב לרשות חבר הכנסת הן לצרכיו הפרטיים והן לצורך העיסוק בהתנדבות וללא תמורה.

13א.(ב) חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, לרבות עיסוק המותר לפי סעיף קטן (ג), אף שלא בתמורה, אם יש בעיסוק אחד מאלה:

(1) פגיעה בכבוד הכנסת, במעמדו כחבר הכנסת או בחובותיו כחבר הכנסת;

(2) חשש של ניצול לרעה או השגת כל יתרון או העדפה בשל היותו חבר הכנסת;

(3) אפשרות של ניגוד עניינים בין העיסוק הנוסף לבין תפקידו כחבר הכנסת;

(4)** ייצוג משפטי של בעל דין בהליך משפטי שבו אחד מבעלי הדין הוא המדינה.

13א.(ג) לא יראו כעיסוק בעסק או כעיסוק נוסף -

(1) החזקה בלבד של מניות בתאגיד;

(2) קבלת הכנסות מנכס של חבר הכנסת או של משפחתו;

(3) חברות בקיבוץ; לענין זה, "קיבוץ" - לרבות מושב שיתופי וכל אגודה שיתופית להתיישבות שהכנסותיה אינן מחולקות בעיקרן לחבריה;

(4) קבלת הכנסה מיצירה ספרותית, דרמטית, מוסיקלית או אמנותית.

13א.(ד) לא יראו כעיסוק נוסף פעילות במסגרת הסיעה או המפלגה, ובלבד שחבר הכנסת אינו מקבל שכר עבור פעילות זו; ואולם, רשאי חבר הכנסת לקבל מהסיעה או מהמפלגה לצורך פעילותו זו משרד, שרותי משרד, רכב ונהג.

13א.(ה) סעיף זה לא יחול בתקופה של ששת החודשים הראשונים לכהונתו של חבר הכנסת, ובלבד שערב אותם תקופה לא כיהן כחבר הכנסת.

* תחילתו של סעיף זה ביום 1.10.96 ** חבר הכנסת שביום 10.8.95 ייצג בעל דין בהליך משפטי שבו אחד מבעלי הדין הוא המדינה, רשאי להמשיך בהליך עד לסיומו או עד 9.8.96, לפי המועד המוקדם יותר.

13א1. איסור לכהן כנבחר ציבור* (תיקון מס' 15)

13א1.(א) חבר הכנסת לא יכהן כנבחר בגוף ציבורי, אף שלא בתמורה; המכהן כנבחר בגוף ציבורי, חברותו באותו גוף תפקע ביום היותו לחבר הכנסת.

13א1.(ב) בסעיף זה, "גוף ציבורי" - גוף מהגופים המנויים בתוספת.

13ב. (בוטל - תיקון מס' 7).

13ג. (בוטל - תיקון מס' 7).

* תחילתו של סעיף זה ביום תחילת כהונתה של הכנסת הארבע-עשרה. הוראת סעיף זה תחול על נבחרים בגוף ציבורי שכיהנו כחברי הכנסת השלוש-עשרה והמכהנים בכנסת הארבע-עשרה, ביום תחילתה של הכנסת הארבע-עשרה או בתום מועד הכהונה באותו גוף ציבורי, שאליה נבחרו, לפי המועד המאוחר יותר, ובלבד שנבחרו לכהונה האמורה לפני יום תחילתו של חוק זה וכהונתם זו היא בהתנדבות וללא תמורה; חבר הכנסת שהוראה זו חלה עליו, רשאי להשתמש ברכב של הגוף הציבורי שאליו מבחר ושבו הוא מכהן ללא תמורה, לצורך אותה כהונה.

13ד. ועדת האתיקה (תיקונים מס' 5, 7, 11 ו-15)

13ד.(א) חבר הכנסת שעשה אחת מאלה יהיה נתון לשיפוטה של ועדת האתיקה של חברי הכנסת:

(1) עבר על הוראות סעיף 13א או 13א1 או לא קיים הוראה לפיהם;

(2) נעדר מישיבות הכנסת ללא הצדק סביר -

(א) תקופה רצופה של חדשיים או יותר, ולענין זה לא יובאו ימי הפגרה בחשבון; או

(ב) שליש או יותר ואם הוא שר - מחצית או יותר מכלל ימי הישיבות שקיימה הכנסת בכנס פלוני.

13ד.(ב) ועדת האתיקה תהיה של ארבעה חברי הכנסת שימנה יושב-ראש הכנסת, למשך תקופת כהונתה של אותה כנסת, בהתחשב, בין השאר, בהרכב הסיעתי של הכנסת, והוא יקבע את היושב-ראש שלה מבין חבריה.

13ד.(ג) ועדת האתיקה -

(1) תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נהלי דיוניה;

(2) לא תהא כפופה לדיני הראיות ותפעל בדרך הנראית לה מועילה ביותר לבירור הקובלנות שיובאו לפניה.

13ד.(ד) קבעה ועדת האתיקה ברוב קולות של כל חבריה, כי חבר הכנסת עבר על הורת סעיף קטן (א), רשאית היא להטיל עליו אחת מאלה: (1) הערה; (2) אזהרה; (3) נזיפה; (4) הרחקה מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה לתקופה שלא תעלה על ששה חודשים ובלבד שחבר הכנסת יהיה רשאי להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד; (5) שלילת שכר ותשלומים אחרים עבור תקופת ההיעדרות כאמור בסעיף קטן (א)(2) או שלילת שכר ותשלומים אחרים לתקופה שלא תעלה על שנה אחת בשל כל הפרה של הוראה אחרת של סעיף 13א.

13ד.(ה) בנוסף לאמור בסעיף קטן (ד)(1) עד (3), או במקומו, רשאית ועדת האתיקה לפרסם את החלטתה, כולה או חלקה, בדרך שתורה, בציון שמו של חבר הכנסת או בלא ציון שמו; החליטה הוועדה כאמור בסעיף קטן (ד)(4) או (5) תפרסם את החלטתה בציון שמו של חבר הכנסת.

13ה. כללי אתיקה (תיקון מס' 5)

13ה. ועדת הכנסת רשאית להתקין כללי אתיקה לחברי הכנסת; כללי האתיקה שהתקינה ועדת הכנסת לפני תחילתו של חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 5) התשמ"ח-1988, ייראו כאילו הותקנו מכח סעיף זה, ככל שאינם סותרים את האמור בסעיפים 13א עד 13ד.

14. איסורים*

14.(א) חבר הכנסת, שר וסגן שר, אסור לו להשתמש בתואר תפקידו בכל פעולה הכרוכה בעסקו או במקצועו.

14.(ב) מי שהיה חבר הכנסת או שר או סגן שר, אסור לו, לאחר תום כהונתו, להבליט בכתב בכל עניין הכרוך בעסקו או במקצועו את העובדה שהיה חבר הכנסת, שר או סגן שר.

14.(ג) מי שהיה שר, אסור לו, שלוש שנים לאחר תום כהונתו כשר, להיות חבר בהנהלת חברה או איגוד אחר שקיבלו בזמן כהונתו זכיון מהמדינה.

14.(ד) מי שהיה סגן שר, אסור לו, שלוש שנים לאחר תום כהונתו כסגן שר, להיות חבר בהנהלת חברה או איגוד אחר שקיבלו בזמן כהונתו זכיון מהמדינה באמצעות המשרד שבו הוא כיהן כסגן שר.

14.(ה) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה, דינו - מאסר עד שתי שנים או קנס עד שלושת אלפים לירות או שני העונשים כאחד.

* ראה גם האיסורים בחוק החברות הממשלתיות, חוק בנק ישראל וחוק מבקר המדינה, עמ' 73‎-71. כמו כן, ראה כללי האתיקה לחברי הכנסת - חוברת התקנון, עמ' 87.

14א. איסור הנאה מהקצבה ייחודית (תיקון מס' 9)

14א.(א) חבר הכנסת לא ישמש בתפקיד ניהולי*, בין בשכר ובין שלא בשכר, במוסד, בחברה, בעמותה או בכל גוף אחר המקבל, בין במישרין ובין בעקיפין, הקצבה ייחודית.

14א.(ב) חבר הכנסת לא יקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה מידי גוף המקבל, במישרין או בעקיפין, הקצבה ייחודית, למעט שירות או טובת הנאה הניתנים לכלל.

14א.(ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על בן-משפחו של חבר הכנסת או של שר שאינו חבר הכנסת; לענין זה, "בן משפחה" - בן-זוג, אח או בן.

14א.(ד) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - קנס; הורשע אדם לפי סעיף זה, רשאי בית-המשפט לחייבו לשלם לאוצר המדינה כל סכום שקיבל או שווים של השרות או טובת ההנאה.

14א.(ה) לעניין סעיף זה - "הקצבה ייחודית" - הקצבה לגוף שאינו מוסד ממוסדות המדינה, הנקוב בשמו בחוק התקציב, והמהווה למעלה מרבע מתקציבו של אותו גוף.

14א.(ו) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

* רואים כל חבר של ועדת עמותה כמי שמשמש בתפקיד ניהולי בה. (החלטת ועדת האתיקה מיום י"ט בתמוז התשנ"א - 1 ביולי 1991).

15. דין שר שאינו חבר

15. לעניין חוק זה, שר שאינו חבר הכנסת, דינו כדין שר שהוא חבר הכנסת.

16. ביצוע

16. יושב-ראש הכנסת ממונה על ביצוע חוק זה.