לטוראי אלישע בן-דוד ז"ל הָיָה אָבִיב. כָּתַבְתִּי אָז שִׁיר לְזִכְרוֹ אֵינִי זוֹכֵר מַה נִכְתַּב, אוּלַי אָבִיו זוֹכֵר אוּלַי אִמּוֹ. הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ, קְבוּצַת יְלָדִים, אוֹתוֹ שְׂרוֹךְ לָבָן בַּחוּלְצָה הַכְּחֻלָה אוֹתָן הַרְפָּתְקָאוֹת בְּסִמְטְאוֹת הַשְּׁכוּנָה. הָיָה אָבִיב מוּל בֵּית-הַסֵּפֵר לְשׁוֹטְרִים מוּל אֵימַת שֵׁייךְ גָ'ארַח, מִגְרְשֵׁי הַכַּדוּרֶגֶל מִצָּפוֹן לִ"שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא" מַסְלוּל בְמִטְוָח. הָיָה מֻכְשָׁר, חַיָּל אַמִּיץ, מִתְרוֹצֵץ בִּתְעָלוֹת הַקֶּשֶׁר, שָׁם נָפַל. כָּךְ נִכְתּב, שָׁחוֹר עַל-גַּבֵּי מָסָך.ְ ‎57 שָׁנִים (אַחַ"כּ) אֲנִי מְכַתֵּת עֵינַי בְּ"יִזְכֹּר": "טוּרַאי אֱלִישָע בֶּן-דָוִד מִחֵיל הָרַגְלִים נוֹלָד בְּ-‎8.1.1936. נָפל בְּ- ‎17.5.1948" וּבְחֶשְׁבּוֹן מָהִיר - בֶּן ‎12 וּקְצָת בְּנָפְלוֹ הַהַדְגָשׁוֹת- שֶׁלִי, שֶׁלוֹ. הָיָה אָבִיב בּוֹעֵר וְנִכְתַב לְזִכְרוֹ שִׁיר שֶׁאוֹתוֹ אֵינֵנִי זוֹכֵר. טוראי אלישע בן-דוד (חיל הרגלים), בן אסתר וצבי נפל ב-ח' באייר, תש"ח-‎17.5.1948. תפקד כאיש קשר בין העמדות והביצורים. נקבר בסנהדריה, והועבר להר הרצל ב-‎24.4.52, בן ‎12 בנפלו. השיר נכתב על-ידי איליה בר-זאב, שהיה חברו בן כיתתו של אלישע בן דוד ז"ל.